אגם ברגר, בת 20 מחולון, צפויה לחזור מחר לאחר 482 ימים בשבי החמאס. בראיון מיוחד, מספרת הילה סיטון, המחנכת של אגם מתיכון קרית שרת בחולון על תלמידה מחוננת ואכפתית במיוחד, שתמיד דאגה לסובבים אותה.
"אגם היא תלמידה מאוד מאוד טובה, משקיענית, אכפתית. אגם פרפקציוניסטית, שואפת לציונים גבוהים. אבל לא רק לימודית," מדגישה הילה. "זאת אומרת, אגם היא תלמידה מאוד מאוד חברתית, אכפת לה מהזולת".
"תמיד חשוב לה מחבריה לכיתה," ממשיכה המחנכת. "אם מישהו היה נשאר בצד היא תמיד ניסתה לשלב אותו. היא הייתה באה אלי ואומרת לי: 'הילה שימי לב, הילד הזה ככה וככה, זו בוכה, ההיא ככה'. תמיד היה אכפת לה שכולם, כולם יהיו שמחים, מרוצים, מאוחדים ומגובשים. היא גם יזמה המון פעילויות חברתיות."
הילה מספרת בחיוך על מסיבת הפתעה מרגשת: "היא ועוד חברה בזמן הקורונה, שהלימודים היו מרחוק, ארגנו לי מסיבת הפתעה בגיל 36. היא קראה לי לפארק ואמרה לי 'הילה, אנחנו לא התראינו מזמן ואני רוצה לספר לך כל כך הרבה דברים, את יכולה לרדת לפארק?' כשבאתי לפארק הייתה לי מסיבת הפתעה עם בלונים ועם עוגה. אגם הכינה ביחד עם חברה שלה עוגה מושקעת שיוצאת ממנה תמונות".
כשאנחנו שואלים את המחנכת מה לדעתה עובר על אגם בשבי, היא משיבה: "קודם כל, אגם ילדה של בית, ילדה של אמא, ילדה של משפחה, ילדה של החברות הכי טובות. אני מניחה שהיה לה קשה. אבל אני בטוחה גם שהיא רקמה חברויות מאוד חזקות לחיים, ואני בטוחה גם שהיא הועילה מאוד. בהתחלה כשהיו ילדים בשבי, אני בטוחה שהיא עזרה, ושהיא טיפלה. ואפילו בהתחלה דמיינתי איך היא חוגגת ימי הולדת לאנשים בשבי ומשמחת אותם בתקופה הקשה הזאת".
הילה מספרת על הקשר עם המשפחה: "אני בקשר עם המשפחה שלה כל הזמן. אני חושבת שהם הולכים על חבל דק בין תקווה לפחד מאכזבה, והם היו כל הזמן אופטימיים בזהירות כזו".
"שבוע שעבר היינו בטוחים שהיא חוזרת, והתאכזבנו," היא מספרת בכאב. "היה קשה. בצד השמחה הגדולה שבנות אחרות הגיעו, הרגשתי את אגם נשארת שם לבד. אני בטוחה, בטוחה, בטוחה שהיא פרגנה לחברות שלה שיצאו מהשבי ב-200%, ועזרה להם להתארגן ולעשות קוקו מתוח, וחיבקה אותם, נישקה אותם, ובירכה אותן לדרך. כי זאת אגם, המהממת שלנו".
כששואלים את הילה מה תגיד לאגם כשתחזור, היא משיבה בהתרגשות: "שהתגעגענו אליה מאוד, וחשבנו עליה כל יום דקה דקה. שגם אנשים שמעולם לא ראו אותה ולא הכירו אותה התגעגעו אליה כל כך והתפללו שהיא תחזור. אני אגיד לה שאני גאה בה על מי שהיא, ועל מי שאני בטוחה שהייתה שם בשבי".
"אגם מלאה באהבת חינם והייתה רוצה שאנשים יעשו מעשים טובים ושאנשים יאהבו זה את זה ויכבדו זה את זה," מסכמת המחנכת. "עזרה לזולת ואהבת חינם זה המוטו של הבחורה המדהימה הזאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו