אלפים בחרו את מילת השנה לשנת תשפ"ה לרגל יום העברית לאחר שהאקדמיה ללשון העברית הזמינה את הציבור לבחור את מילת השנה. עשר מילים בולטות הועמדו להצבעה באתר האקדמיה מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. בהצבעה שהתקיימה מילת השנה הוכרעה ברוב מובהק.
אל המקום השלישי (10%) הגיע צירוף המילים - הותר לפרסום. במרבית הפעמים זה צמד מילים נוראי שפשוט קשה להתרגל אליו, פעמים מעטות הוא בישר גם על חדשות טובות. המילה גבורה הגיעה למקום השני (11%). ובימים אלו, שבהם כולנו עוקבים בציפייה ובדריכות אחרי שחרור ישראליות וישראלים מהשבי בעזה, הצביע הציבור בהמוניו ובחר את המילה חטופים למילת השנה (45%).
חטופים: חָטוּף, הוא אדם שנלקח פתע פתאום ביד זרים בכוח הזרוע ובכוונת זדון, לעיתים לשם מיקוח להשגת רווח. במקורות העברית שימשו בדרך כלל המילים שבוי ואסור (או אסיר) לציון מי שנלקח ביד צר: "לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ" (ישעיהו סא, א). בעת החדשה החלה לשמש גם המילה חטוף בהקשרים אלה, במיוחד במקרים של התפרצות לחייו של אדם תמים ונטילת חירותו ממנו.
זו השנה הרביעית שבה נבחרת "מילת השנה" ביום העברית, שמצוין מדי שנה בכ"א בטבת, יום הולדתו של מחיה השפה העברית אליעזר בן־יהודה. בשנת תשפ"א (שנת הקורונה) נבחרה המילה מָטוֹשׁ, בשנת תשפ"ב – המילה טִרְלוּל ובשנת תשפ"ג – המילה בּוֹלְעָן.
המילה גְּבוּרָה,שנבחרה השנה למקום השני, מציינת בעיקרה כוח וחוזק. בעל גבורה נקרא במקרא גִּבּוֹר, בדרך כלל בהקשר צבאי, "איש חיל", ובמיוחד מהדהדת קינת דוד על שאול ויהונתן: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב א, יט). בדבריהם הידועים הוסיפו חכמי המשנה למילה גיבור משמעות של חוסן נפשי: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ", וכיום המילים גיבור וגבורה רגילות בפינו לא רק בהקשר של כוח וחוזק, אלא גם – ולפעמים בעיקר – בהקשר של אומץ ועוז רוח.
לרגל יום העברית תשפ"ה, האקדמיה ללשון העברית מקדמת בנוסף גם מיזמים ופעילויות לציבור, ובהם אליפות העברית – חידון ידע ובו שפע רב של שאלות מכל תחומי הלשון ועוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו