הטרור הפסיכולוגי מטלטל את כולנו - אל תשחקו ברגשות של המשפחות

"רוצה קפה?" את ההודעה הזאת כמעט שלחתי אתמול (שני) בבוקר לחברה שלי, בת משפחה של חטופים. זה היה רגע אחרי שרעדו אמות הסיפים. רגע אחרי שהתפרסמה רשימה עם שמות חטופים שלכאורה ישוחררו במסגרת עסקה.

כמו בנובמבר שעבר, הפצת הרשימה היתה כמעט בלתי נמנעת. הרי זה שם, מופץ, שחור על גבי אפרפר, על הרקע הירוק בווטסאפ. אבל זה גם היה כל כך לא אחראי. כי מה נשאר לנו לעשות עם רשימה ברמת אמינות של התרעות "קרח על הכביש" בנסיעה בכביש החוף?

לא רציתי שחברתי תראה את הרשימה ותתעסק בה. כבר יותר משנה היא מנסה לצוף מעל המים ולעמוד איתנה מול מבול השמועות, כי כל שמועה מטלטלת, והראש לא מצליח לעשות סדר במחשבות. האם הם בחיים? האם הם מתים? האם הם יודעים? ואתמול, הראש לא הצליח להבין איך מתפרסמים שמות של החוזרים הביתה עוד לפני שהצדדים בכלל סיכמו - ובלי חרטות בבקשה - שבכלל מחזירים אותם הביתה.

"אז מה את אומרת על מזג האוויר?" רציתי לשלוח לה, לשאול אותה שאלות דביליות על מטריות לילדים, על עוגה שאפשר להכין ליום הורים, על הפקקים. להסיח לרגע את דעתה מהטירוף הזה. מהפיגועים הרצחניים. מה"טפטופים", ולא של הגשם. מההודעות שזה אולי יקרה מחר, אולי בעוד שבועיים, ומי יודע מי בכלל יחזרו עד שיחליטו שיוחזרו.

כל הודעה כזו, אפילו על הימצאות של רשימה, היא סבל. ופתאום, שחור מטושטש על גבי אפור - 34 שמות לא מבוססים. והעולם של כולנו מיטלטל. מי שהחזיקו מעמד ולא הציצו שמעו שפורסמו בה שמות של נשים, גברים מבוגרים, וגם ילדים. ואלוהים - כולנו יודעים אילו ילדים ישראלים נמצאים עכשיו בעזה. כולנו מחכים.

אבל הטרור הפסיכולוגי הזה, השיטה האהובה על חמאס, מטלטל את כולנו. את האמא שבנה לא נמצא ברשימה. את הנכדה שסבא שלה כן. את האח שרוצה להאמין אבל נזהר. את האם העברייה שרואה שהרשימה לא כוללת את כל בניה.

כמה שעות אל תוך הבוקר פורסמה רשימה נוספת, הפעם מהמטה לשחרור החטופים. 100 שמות - נשים, גברים, צעירים, צעירות, שני ילדים. כל האנשים שלנו בעזה. "החטופים שלנו", קוראת להם הבת שלי, בת 5. כי בגדול הם שלנו, של כולנו. בקטן - הם של המשפחות שלהם. האבא, הסבא, הבת, האחות, הילדים, הנכדים. הלב של כולנו. אסור לנו לאבד את התקווה שזה יקרה, את האמונה שזה מתקרב. אבל אסור לשחק עם רשימות לא אחראיות, עם הרשימות של הלב.

לב. זה מה ששלחתי לה בסוף. חיבוקים ולבבות. עד שייחתם הסכם, זה יכול להיות יותר טוב מכל רשימה.