כשיום ההוקרה הממלכתי לפצועי צה"ל החל את דרכו, לא ניתן היה לדמיין את המשמעות העצומה שיקבל כשאלפי פצועים חדשים ממלאים את מחלקות השיקום בבתי החולים, אחרי יותר משנה של מלחמה קשה שמטלטלת את מדינת ישראל.  

ראשית הדרך לפני כ־12 שנה, כשבמהלך שיחה עם רעייתי בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל עלתה בי התובנה שיש רבים שחיים בינינו, נלחמו עבורנו ונושאים על גופם את צלקות המלחמה - אבל אין יום בלוח השנה שבו אנו מוקירים את מסירותם העצומה, יום שבו אנו מעלים על נס את פצועי מלחמות ישראל ואומרים תודה לאלו שבזכותם אנו חיים פה את חיינו.תנועת בני עקיבא נרתמה למשימה הקדושה, כאשר בעת ששימשתי רכז מחוז דרום בתנועה הובלנו יחד עם חניכי התנועה את ההחלטה לציין יום זה בכל סניפי בני עקיבא.

בחרנו בתאריך י"ז בכסלו, שהוא התאריך העברי של החלטת האו"ם כ"ט בנובמבר להכרה בזכות הקמתה של מדינת ישראל - זכות שעומדת, בין היתר, לפצועי צה"ל לאורך השנים. התנועה פעלה מול נבחרי הציבור עד שלפני כעשור, יומיים לפני פרוץ מבצע צוק איתן, החליטה ממשלת ישראל לקבוע יום זה כיום ממלכתי בלוח השנה.השנה, כשנעצור להוקיר תודה לפצועי צה"ל, גם נחשוב על אלו שכל אחד מאיתנו פגש השנה באופן אישי, על אלו שסיפוריהם מוכרים לנו, ועל אלו שנמצאים בתהליך שיקום ממושך וארוך רחוק מעינינו.

מאחורי כל פצוע - משפחה שלמה

אסור לנו לשכוח גם את אלו שהפציעה היא חלק בלתי נפרד מחייהם כבר שנים ארוכות. לעיתים יותר קל לזכור ולהתחבר לחייל שנפצע במלחמה שנמצאת היום בכל בית, והרבה יותר מורכב לומר תודה ללוחמי מלחמת ששת הימים או יוה"כ שנראה כי כבר נשכחו מזמן.מאחורי כל פצוע עומדת משפחה שלמה שחייה השתנו ללא הכר.

יום ההוקרה השנה הוא הרבה יותר מסמל. הוא צריך להיות קריאת השכמה לחברה הישראלית כולה. יש לנו אחריות משותפת כלפי אלה שהקריבו ונתנו מגופם ומנפשם עבורנו.

מחובתנו להבטיח שהם יקבלו את כל התמיכה, הטיפול והליווי שהם זקוקים להם, לא רק ביום הזה אלא בכל יום בשנה. אך יותר משחשוב להם הסיוע הכלכלי והתמיכה ממוסדות המדינה - חשובה להם ההוקרה: העובדה שמדינת ישראל יודעת לזכור אותם ולהגיד להם תודה.

אני מקווה שהיום הזה יהפוך לשינוי אמיתי ועמוק באופן שבו החברה שלנו מתייחסת לפצועים ולמשפחותיהם. כי זו לא רק חובתנו. זו זכותנו להיות שם בשבילם.

הכותב הוא רכז תנועת הבוגרים בבני עקיבא, יוזם יום ההוקרה לפצועי צה"ל