מחקר חדש חושף כיצד משתמשת הרשות הפלשתינית בשטחי B ו-C כאתר פסולת ענק: מאות אתרי פסולת פיראטיים בוערים יום וליל ברחבי יו"ש, בעוד הרשות משתמשת בשטח שפינתה לבנייה. בחלק מהמקרים אתרי האשפה הגדולים מכוונים כך שהעשן יגיע לערים ויישובים ישראלים.
העובדה שאתרי פסולת רבים מפוזרים ביהודה ושומרון אינה חדשה, אך מדובר בתופעה שהולכת וגדלה, תוך זיהום מאסיבי של חלקים גדולים מישראל, בתוך ומחוץ לקו הירוק. פעמים רבות מדובר באתרים שמשמשים מקבץ בתים או כפר, אך דו"ח החדש של מחלקת המחקר בפורום לישראל ירוקה, שמיפתה את אתרים אלו, מצביע כי צעדים אסטרטגיים נלווים לזיהום הסביבה החמור. מדובר בפעם הראשונה שבה מחקר, שמומן בחלקו על ידי המשרד להגנת הסביבה, סוקר את כלל המזבלות הלא חוקיות שהוקמו על ידי הרשות הפלשתינית.
במחקר עולה כי ישנן 222 מזבלות לא חוקיות ביו"ש, מתוכן 175 שנמצאות בשטחי C, כלומר באחריות ישראלית מלאה, והיתר בשטחי B, שעל פי הסכמי אוסלו האחריות האזרחית עליהן הינה של הרשות הפלשתינית. עם זאת, בהחלטת ממשלה מיוני 2023 נקבע כי רשויות האכיפה יפעלו להגברת האכיפה בנושאי שמירה על הסביבה באזור "בין היתר כדי למנוע מפגעים חוצי גבולות".
בפורום לישראל ירוקה סוברים כי יש להרחיב ההחלטה התקדימית ביוני האחרון, שמאפשרת פעילות של המנהל האזרחי בשטחי B, בדגש על אתרי מורשת, כך שתכלול סמכויות אכיפה בנושאי סביבה וזיהום אוויר.
על פי אנשי הפורום לישראל ירוקה, אף שיש גם מחסור חמור בשטחי הטמנה, ישנה גם תופעה בולטת של העברת פסולת משטחי B ל-C, מה שמאפשר לרשות לנצל את השטחים המיועדים למזבלות בתחומן כדי להקים בהן שטחי בניה וחקלאות. התוצאה היא כמויות פסולת בלתי נתפסות שעוברות לתחומי השליטה של מדינת ישראל, שנותרו מופקרים.
כך, בעוד שבשטחיB מתגוררים כ-440 אלף פלשתינים, יש בהן רק 36 מזבלות פיראטיות. בשטחי C, שגדולים לאין שיעור, שבהם מתגוררים כ-230 אלף פלשתינים, יש 175 מזבלות פיראטיות. בתוך המזבלות האלה נהוגה פרקטיקה של שריפות זבל בכל ערב, דבר שגורם לזיהום אוויר קשה שפוגע במשך שנים באוכלוסייה הישראלית והפלשתינית כאחד.
אזור בנימין הוא זה שסובל ממספר אתרי הפסולת הבלתי חוקיים הגדול ביותר, 100 בסך הכל, זאת לעומת אזורים כגון גוש עציון והר חברון שבהם כמות קטנה יחסית של מזבלות. הסיבה לכך, בין היתר, טמונה בעובדה שבניגוד לאזור גוש עציון ושומרון, שבהם יש אתרי הטמנת פסולת, באזור בנימין אין פתרון מוסדר ועל כן הפסולת מושלכת ונשרפת באופן מקומית. עם זאת, יש לציין כי אתרי הפסולת שמנוהלים על ידי הפלשתינים, באזור מזרח גוש עציון ובאזור ג'נין, הפכו לפגיעה סביבתית ובריאותית משמעותית.
"בצה"ל אומרים כי אין להם פנאי לעסוק בנושא"
"לפני כשבועיים הבת שלי ילדה, ומאוד רציתי שהיא תבוא אלינו", מספרת בתסכול מיכל אקבום, תושבת היישוב אדם, שסובל מזיהום אוויר כבד כתוצאה ממשרפות פיראטיות. "נאלצתי להזהיר אותה מזיהום האוויר, ואמרתי שאני לא יודעת מה ההשלכות של התופעה על בריאות התינוקת".
אקבום מספרת שכבר שנים היא מנסה לפעול על מנת למגר את התופעה באזור מגוריה, אך ללא הועיל. לדבריה, בצה"ל אומרים כי אין להם פנאי לעסוק בנושא, במנהל האזרחי מפנים אותה לכיבוי אש והצלה, מכיוון שאינם יכולים לכבות שריפות, וכב"ה נזקקים לליווי, שאינו מתקבל מהצבא, וכך אין מי שיטפל בתופעה החמורה. "יש כאן רשלנות מטורפת של רשויות האכיפה", היא מאשימה. "הלב בוכה על הזיהום העצום, באוויר, באדמה ולמקורות המים. מדובר באסון אקולוגי גדול".
בדו"ח קוראים אנשי הפורום לישראל ירוקה לגבש פתרונות לסוגיה, ביניהם החרמת משאיות זבל וביוב שמזהמים את הסביבה, מעצר והגשת כתבי אישום כנגד המעורבים, והטלת עיצומים כספיים על רשויות פלשתיניות שלא מעבירות פסולת לאתרים מוסדרים. הם קוראים להקים מתקני טיפול בכל רחבי יו"ש, בתפעול ופיקוח ישראלי, על מנת למנוע נזק נוסף לסביבה.
"תופעה שפוגעת קשות בתושבים, בחי, בצומח"
"במשך שנים תושבי יהודה, שומרון ויישוביי קו התפר סובלים קשות מעשן מזהם עם מרכיבים כימים הנובעים ממאות שריפות של אתרי פסולת בכל יום ברחבי יהודה ושומרון", אומר גלעד אך, יו"ר הפורום לישראל ירוקה. "תופעה זו פוגעת קשות בתושבים, בחי, בצומח והן בשטחים ההיסטוריים ביו"ש.
"במאי 2023 גיבשה ממשלת ישראל החלטה בטיפול בנפגעים חוצי גבולות. עד היום החלטה זו לא יושמה בשטח. לאחר כמעט שנה וחצי הגיע הזמן להעביר את הדיבורים למעשים. יש לייצר אכיפה אפקטיבית וקשה כנגד המזהמים ביו"ש ויש לאפשר פתרונות ברי קיימא לזרמי הפסולת השונים שתושבי אזור זה מייצרים תוך התעלמות מהחסמים שמכתיבה הרש"פ כדי למנוע טיפול סביבתי ראוי. המציאות הנוכחית היא טרור סביבתי מהמעלה הראשונה ויש למגרו לאלתר", הוסיף אך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו