לאורך השנים הציבה עזה אתגרים לפתחה של הציונות. לפני 19 שנים סגרה ישראל את שערי הרצועה כשביצעה את תוכנית ההתנתקות. ב־7 באוקטובר נפרצו הגדרות והקונספציות, ושוב נגזר על מדינת ישראל להתמודד עם קונפליקט עזה.

בשבוע הבא יתקיים כנס קטיף לאחריות לאומית, "שערי עזה", שיעסוק בהיבטים שונים של הסכסוך, בהשלכות ובאתגרים של רצועת עזה על החברה הישראלית מלפני קום המדינה ועד היום. בין השאר ידונו המשתתפים במלחמת ההסברה המתנהלת במקביל למלחמה בשטח.

7 באוקטובר נגע בעצבי הזהות הישראלית והיהודית וכעת אנו נמצאים בגיבוש צדקת הדרך, לצד  האתגר להביא את העמדות הללו לתוך הדיון הבינלאומי.

במושב "מתוך קשר היסטורי ומסורתי" יעסקו בנושא זה מנכ"ל יד ושם תא"ל (מיל') צביקה פייראיזן, נשיאת ארגון שורת הדין ניצנה דרשן לייטנר, ופעילת ההסברה אשלי וקסמן בקשי.

סבבים של ויתור וכיבוש

מרכז קטיף, שיוזם את הכנס, עוסק בחבל עזה בפרספקטיבה רחבה, על מנת לראות את מכלול מערכת היחסים בין ישראל לעזה.

באוקטובר 1946 עלו על הקרקע חלוצי בארי ונירים, ביחד עם חלוצי כפר דרום, והקימו 11 נקודות התיישבות בנגב. הטרור העזתי התפרץ כבר לאחר מלחמת העצמאות, ובהמשך עברה ישראל ארבעה סבבים של ויתור, טרור וכיבוש - במלחמת השחרור, במבצע סיני, במלחמת ששת הימים, ובהתנתקות.

ישראל ניסתה בעבר להתיישב או לסגת, אבל הקונפליקט נשאר ורק התעצם.

במושב "היום שאחרי מחר" יעסקו בנושא זה בהרחבה ח"כ עמית הלוי מהליכוד, יו"ר תנועת הביטחוניסטים תא"ל (מיל') אמיר אביבי וראש המועצה האזורית חוף אשקלון איתמר רביבו.

כנס קטיף לאחריות לאומית "שערי עזה" יתקיים ב־5 באוגוסט באולם התרבות ביד בנימין, החל מ־9 בבוקר.

ישתתפו בו, בין השאר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, ראש המועצה האזורית אשכול לשעבר חיים ילין, סמנכ"ל משרד התפוצות יום טוב רענן, איריס חיים, חגי לובר ואחרים.

לפרטים והרשמה, לחץ כאן.