"נתניהו משפיל מבט כשהוא אומר 'יועמ"שית', לפיד מקבל אישור מהקהל לפני - וממשיך": מה אומרות תנועות הגוף של הפוליטיקאים?

בין נאומים חוצבי להבות לעימותים בלתי צפויים, תנועות הגוף של הפוליטיקאים יכולות לשדר הרבה יותר מהמילים שלהם. מה קורה כשמנהיגים כמו נתניהו, גנץ, גלנט ולפיד מתמודדים עם סיטואציות בהן הם לא היו מוכנים? שוחחנו עם נועה לזרי, מומחית לשפת גוף והבעות פנים, על מנת להבין את המסרים הלא מילוליים שהם מעבירים כשהם ניצבים מול אתגרים אלו. 

"פוליטיקאים מודעים להבעות הפנים שלהם, לרובם יש יועצים לא מילוליים שעוזרים להם לדייק את המסר. לכן, פירוש מחוות של פוליטיקאים מצריך בחינה מדוקדקת יותר, ולא נראה כמעט את הפאשלות היומיומיות. האמת הלא מילולית יוצאת בצורה הטובה ביותר כשיש שיח פתאומי ולא מתוכנן, כשהשאלות לא ידועות מראש ואין זמן להיערך", אומרת לזרי.

ראש הממשלה כינס דיון מיוחד באשר להסתה נגדו ואמר שיש מי שמנסים לפגוע בחייו ובחיי משפחתו. האם הוא מאמין בכך בלב שלם? או מנצל את ניסיון ההתנקשות בטראמפ?

"רגע מעניין הוא להביט על ביבי כשהוא מקשיב ולא מדבר. אז הוא פחות בשליטה, והלחץ ניכר בסגירת הלסת וביד לחוצה. יש רגע שבו הוא נוגע בפניו כדי להרגיע את עצמו", אומרת לזרי בניתוח ראש הממשלה בדיון מיוחד על ההסתה נגדו. "בנאום שלו אחרי הקרנת הסרט, ביבי מדבר על האכיפה הבררנית והסתה. הוא נוגע בפנים פעמים רבות, מה שמעיד על לחץ גבוה מאוד, למרות שהוא מודע לכך שזה משדר לחץ ומוריד אמינות".

"מה שעוד מעניין כאן הוא כשהוא אומר את צמד המילים 'היועצת המשפטית' הוא משפיל מבט ומסתכל מטה, הוא לא מרגיש בטוח לבקש ממנה את הבקשה הזאת, או שהוא לא מאמין שהיא תעשה משהו בנידון. ברמת התוכן, מעניין לשים לב לשפה המרחיקה שלו. השימוש במילים כמו 'חשש לפגיעה בראש הממשלה ובמשפחתו' מספר לנו על מנגנון פסיכולוגי של הרחקה".

לזרי מוסיפה: "יש סיכוי סביר שביבי מנצל את האירוע של טראמפ בכדי להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, כאן רואים אותו מציין את הירי בצורה אגבית וללא שום דליפה גבוהה של רגש. לצד זה אפשר להגיד שהוא חושש ובעיקר בעיקר לחוץ".  

וכאשר ראש הממשלה נאם לאחר ניסיון החיסול של מוחמד דף?

"ביבי כאן עם חזה נפוח, הוא גאה, הוא תופס 'טריטוריה' ומגדיל את הגוף שלו בהתאם לתוכן, שזה משדר ביטחון. מה שמעניין כאן הוא שברמה הלא מילולית הוא מבזיק מסרים של גאווה – הרמה של הסנטר ותפיסה של כל המרחב, גם כשהוא מדבר על עצמו, כשהוא אישר את המבצע וגם כשהוא מדבר על כוחות הביטחון".

"אדוני רה"מ, אתה כבר באמת משקר כמו שאתה נושם" - ראש האופוזיציה יאיר לפיד התפוצץ על ראש הממשלה. האם הוא במצוקה וחייב להרים את הקול או שמע הוא "איבד את זה"?

"הוא בהחלט נראה עצבני מאוד והוא מתחיל את נאומו חזק, 'אתה משקר כמו שאתה נושם', אבל הוא ממשיך בקו הזה אחרי שקיבל את האישור של שאר חברי הכנסת, ממש כמו בבית הספר. אם הבדיחה של הילד מצחיקה, הוא ירגיש בנוח לספר עוד ועוד. איך אנחנו רואים את זה כאן? בזכות כלל מאוד בסיסי בשפת הגוף שנקרא כלל הטריטוריה. לפיד שומע את ההמון וממשיך, הוא כועס ומחייך, מדבר עם יד אחת בצורה נחרצת, גופו מופנה כלפי כיוון אחד, לא ברור כלפי מי, ביבי או חברי מפלגתו שמריעים לו. בתגובה ביבי מנתק קשר עין, מגדיל את הגוף ומביט בבוז".

ח"כ זאב אלקין ביקר את ח"כ יאיר לפיד במליאת הכנסת והשני משום מה, מגיב לו בהמון מחוות גוף וצעקו בחזרה.

"מה שאנחנו רואים כאן קצת מזכיר לי את הרגעים בהם המורה כעסה על הילד המופרע של הכיתה. למה? אלקין עומד על הדוכן, ברור שהוא כועס, כועס מאוד. הוא עושה תנועות חדות, המעידות על דיבור נחרץ, בניגוד לתנועות עגולות יותר שמשדרות הרמוניה. הוא מרים את הקול, מגדיל את הגוף – כלומר, מגדיל את הגוף ממש כמו בטבע רגע לפני מלחמה. הגבות שלו מחוברות ומייצרות מבע כועס (אם תחברו עכשיו את הגבות ותחכו כמה שניות, מיד תרגישו כעס)".

"ולפיד? יושב על הכיסא כמו הילד שלא רוצה להקשיב ומפזר חיוכים וגיחוכים לכל עבר. מדי פעם הוא מראה כמה אלקין מציק לו, כמו בתנועות האצבעות שלו או בתנועות של ביטול".

"מה שמעניין יותר לראות בסרטון הזה הוא את חברת הכנסת מירב בן ארי. ממש אפשר לדמיין מעל הראש שלה שעון עצר של פצצה... 10, 9, 8, ולאט לאט היא מתחממת עד שהיא קופצת ומתפוצצת שם מעצבים".

"איך רואים שהיא מתחממת ברמה הלא מילולית? רואים אותה בהתחלה נעה באי נוחות קדימה ואחורה. ואז, המון התעסקות באזור הפה, וממשיך לתנועות ידיים מבטלות ותיפופים על השולחן עד שבום, היא מתפוצצת וקופצת מהכיסא".

גנץ בנאום הפרישה מהממשלה: "אני מוכן למות בשביל הילדים שלכם" מה ניתן לומר על נאומו?

"ברמה הלא מילולית, גנץ לא כ"כ יודע להעביר מסרים ובכל פעם שהוא עולה לנאום משהו לצופה לא עובר עד הסוף, גם מתנגדיו וגם תומכיו יכולים להזדהות עם זה, אני מעבירה הרצאות בכל הארץ לכל מיני ציבורים וכולם פה אחד אומרים 'אין לו את זה'. ה'זה' זה היכולת הלא מילולית להעביר מסרים. למשל, כאן אנחנו רואים אותו אומר נאום שיש בו המון פאתוס, המון רגש. זה משפט מצמרר – 'אני מוכן למות למען הילדים שלכם', משפט שפורט על כל נים בחברה הישראלית, אבל..."

"אני לא מטילה דופי בדבריו, כנראה שהוא התכוון לכל מילה, אבל האופן שבו הוא בוחר להעביר את המסר גורם לנו, הצופים, להיות די אדישים. אגב, אם תשמעו את הדיבור שלו ללא הסתכלות על המחוות הלא מילוליות, המסר שלו יעבור בצורה טובה יותר. הייתי ממליצה לגנץ להיות יותר משוחרר, לא להקריא מילה במילה אלא לשנות טיפה את המילים ולתת רגש, ובעיקר להסתכל לכל הכיוונים כי המבט הוא הדבר הכי אמיתי שיש".

אילה מצגר ועינב צנגאוקר דורשות מבני גנץ תשובות: נראה שבסרטון הזה תפסו את גנץ בסיטואציה אינטימית שהוא לא התכונן אליה, הוא לעיתים נראה מכונס בכיסאו, ומנסה להתעלם מהמצלמה. 

"זאת בדיוק התחושה, גנץ לא היה מוכן לסיטואציה הזאת. אפשר לדמיין את הרגע הזה כרגע מורכב: לצד זה שהוא ה"מבוגר" האחראי בסיטואציה, המשפחות פונות אליו בבקשה לפעול ולעשות דברים למענם יקיריהם. גנץ באמת מכונס בכיסאו, מאוד לחוץ, מסתכל לכל עבר ולא מצליח לשמור על קשר עין עם הסובבים".

"הוא לא מצליח להראות אמפתיה ברמה הלא מילולית, אך הוא כן דואג להראות לכל הסובבים אותו שאכפת לו – איך? באמצעות מגע. יש פער עצום באופן שהוא לוחץ את היד ומנחם בעזרת המגע לבין שאר התנועות שמראות לנו כמה הוא ילד אבוד בסיטואציה הזאת. דווקא כשהוא מתחיל לדבר הוא בוחר לשלב את ידיו והן כמו יוצרות חומה בינו לבין האנשים שמולו. היה נכון, בשיחה כל כך רגישה, להוריד מחסומים ולהיות עם לב פתוח יותר. הייתי מייעצת לו פשוט לפתוח את הלב, לא לייצר חציצה בינו ובינם בעזרת שילוב הידיים. ברגע שעינב אומרת לו "אם אתה תצא", הוא הולך אחורה, ממש מתרחק ממנה, מה שמעיד על אי נוחות מאוד גבוהה. אין ספק שזאת לא סיטואציה פשוטה, אבל חסר כאן משהו יותר אנושי, משהו יותר אמפתי".

מה ניתן לומר את תחושותיו האישיות של השר גלנט בעת הוא מדבר עם משפחות חטופים?

"גלנט מראה אמפתיה בעזרת המסרים הלא מילוליים, המבט האמיתי וההטיה של הראש, משהו נעים ואמפתי יוצא ממנו. אפשר לראות שזה ממש כואב לו ושהוא מרגיש בנוח להביא את זה לידי ביטוי. לחיצות הידיים שלו הן מאוד אינטימיות, בניגוד ללחיצות שאנחנו רגילים בעבודה או בפוליטיקה, לחיצות רשמיות וטיפה קרות. כאן רואים את גלנט עושה לחיצה ארוכה יותר מזמנה הממוצע של לחיצה (בדרך כלל 3-4 שניות), והיד של גלנט נשארת כל זמן השיחה".

גלנט בדיון על חוק הגיוס

גלנט נראה מיואש, מה ניתן עוד לומר על תחושותיו ועל כך שהוא צריך להתחנן בפניו עמיתיו לקואליציה שוב ושוב על הצורך לעוד חיילים במערכת הביטחון?

"כאן רואים את גלנט מאוד מאוד עייף, וזה גם נשמע בטון שלו אבל גם מאוד לחוץ. הלחץ של גלנט בא לידי ביטוי בעיקר באזור העיניים, עם מצמוצים רבים לכל אורך העברת המסר".

"מה שיותר מעניין בסרטון הזה הוא חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שמקשיב מהצד לדברים של גלנט ורואים שהוא מתעצבן. הלחץ באזור הלסת, הגדלה של הגוף מעצבים ואפילו רואים שימוש באצבע השלישית לגירוד באזור האף. האצבע השלישית, ברמה האוניברסלית, משדרת לנו בוז. גם כאשר לפיד נאם בפני ציבור חרדי במטרה להסביר את התקשורת הישראלית והציבור החרדי בה, הוא נגע באצבע השלישית באזור הסנטר לפני שענה. זו מחווה אוניברסלית, ולא משנה כמה אתם מחשיבים את עצמכם אנשים מנומסים – האצבע השלישית שלכם עולה כאשר אתם חשים בוז כלפי מישהו אחר, באופן לא מודע ולא רצוני".

נועה לזרי היא מומחית וחוקרת שפת גוף והבעות פנים