על סמך עדויות בלבד: כך נקבע מותם של חלק מהנרצחים ב־7 באוקטובר

פיסות עצם קטנטנות או עדויות בלבד הובילו להגדרתם של חלק מנרצחי 7 באוקטובר כחללים על פי ההלכה. כך, בשילוב יוצא דופן של הלכה ומדע, חושף הרב פרופ' נריה גוטל במאמר העוסק בזיהוי חללים ללא גופה בשנתון "תחומין" של מכון צומת.

בשנתון, מציין הרב מנחם פרל, ראש המכון, עוסקים לא מעט מהכותבים בסוגיות הקשורות למלחמה. "שנת תשפ"ד תיזכר כאחת השנים הקשות שעברו על מדינת ישראל. המכה האנושה שהונחתה עלינו בבוקרו של שמיני עצרת".

סוגיית זיהוי חללים היא אחת הרגישות ביותר במדינת ישראל, ועל כן לא עוסקים בה רבות בפומבי. מאמר שפרסם הרב גוטל, סגן אלוף במילואים שכיהן בחודשים הראשונים כראש צוות חליטה הקובע באופן סופי את זהותו של אדם שמת, שופך אור מסוים על ההליך הדרמטי שבו קובעים את זהותם של הנרצחים מהשבת השחורה על בסיס מידע מועט ביותר.

הרב גוטל מביא פרטים מעטים על שני מקרים. במקרה הראשון, ב־9 באוקטובר, אותר באחד מאזורי הלחימה רכב צבאי שהיה ידוע כמשויך לחייל, אלא שהחייל לא נמצא וההערכה היתה שגופתו נחטפה. "הרכב שנמצא היה נקוב כדורים רבים, על משענת הרכב באזור הגב התחתון ובאזור הכתף היו סימני דם. סמוך לרכב אותרו חלקי עצם קטנים". בדיקת דנ"א של עצמות הגולגולת והדם העלתה כי הם שייכים בוודאות לחייל, רופאים משפטיים הגישו חוות דעת שבה קבעו שניפוץ כה עצמתי של גולגולת אינו מאפשר חיים.

המקרה השני התרחש באחד ממוצבי צה"ל. "באחד המבנים התכנסו חיילים רבים. המחבלים צרו על המבנה והמטירו עליו ירי כבד של נק"ל, מקלעים, טילי כתף, רימונים ופצצות, והעלו אותו באש". ניצולים מעטים שהצליחו להינצל העידו על עוצמה גבוהה מאוד של השריפה והבהירו שלדעתם לא ניתן היה לשרוד עוצמה כזו של עשן ובעירה. דוח של כיבוי אש והצלה אישר את הקביעה הזו, וציין כי העשן הכיל חומרים רעילים קטלניים ושחום העשן פוגע במערכת הנשימה. הבעיה היתה שבין הגופות שהתגלו לא נמצא אפילו שריד מגופת אחד החיילים.

במסגרת המאמר עוסק הרב גוטל בשאלה כיצד להגדיר על פי ההלכה את שני החיילים כנופלים, אף שאין עדות ישירה לכך, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, בדגש על דנ"א. הוא מביא, בין היתר, את דבריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, שקבע לאחר אסון מגדלי התאומים כי ניתן לזהות אדם על בסיס דנ"א.

בנוגע לאותו חייל שנעלם מהרכב, ציין הרב גוטל: "הקביעה היתה חד־משמעית שמדובר בחלל דנן, וזאת לפי שכיחות של 1 למיליארד".

כמו כן ציין כי החלל תיעד את עצמו ברכב, וכי התגלו חלקי עצמות וכמות גדולה מאוד של דם החלל בסמוך לרכב. לאחר תחילת התמרון נמצאה גופת החייל והובאה לקבורה.

בכל הנוגע לחייל השני, שנפל בשריפה שהציתו המחבלים, לא ניתן היה לאתר כל עדות פיזית לו. גם במקרה זה הוא מביא פסק הנוגע לאסון התאומים, הפעם של הרב עובדיה, שאם היה עד כלשהו לכך שהיה שם - ניתן להגדירו כהרוג.