"תודה על הזכות להילחם לצידך": רס"ן גל שבת הובא למנוחות בבית העלמין בנתניה

אלפים הגיעו לחלקה הצבאית בבית העלמין בנתניה ללוות בדרכו האחרונה את רס"ן גל שבת, בן 24 מקציר, מ"פ חץ בגדוד 202 חטיבת הצנחנים, אשר נפטר אתמול (ראשון) מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה בשבוע שעבר בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה. הוא השאיר אחריו הורים אילנה ושוקי, אחות גדולה קורל, אח קטן ליאם וארוסה רוני שמשוני.

קורל אחותו של גל: "אהוב ליבי. הנפש התאומה שלי. מי היה מאמין שנעמוד כאן? אתה בן שכל הורה מאחל לו, אח שכל אחד רוצה, מפקד נערץ. עברנו חודשים ארוכים של דאגות ואתה תמיד אמרת שיהיה בסדר. אבל הפעם שנכנסת הרגשתי אחרת. כל הזמן התקשרתי אליך. הרגשתי וידעתי אח שלי שקרה לך משהו. נפצעת בהיתקלות עם מחבלים פנים מול פנים. הגענו לבית חולים ועברנו 5 ימים של רכבת הרים. נתת לנו זמן להיפרד. חשוב שתדע שאנחנו עומדים מאחורי ההחלטות שלך. נשמור על רוני אהבת חייך. נגשים את כל החלומות שלך. גל אני אוהבת אותך וגאה בך".

רוני ארוסתו: "גל שלי, אהבת חיי. אהבת עולמים. לפני קצת יותר מחודש קיבלתי את המתנה הכי טובה. אותך, לתמיד. תכננו להתחתן בפברואר בשחרור שלך. ישבנו בבית קפה ואמרת שאתה לא יודע מה תביא התקופה אבל אתה רוצה אותי איתך לכל החיים. אמרת לי שיהיו לנו 3 ילדים וכלב. נגור ליד הים. כמה חיכית לזה. איזו אהבה גדולה יש לנו. אתה חבר הכי טוב שלי. איש הסוד שלי. אתה הבוקר טוב והיה טוב שלי, אתה כל היום שלי. אני מעריצה אותך. אני מתגעגעת אליך כ"כ. תודה על דנים של אהבה ואושר. אתמול נתתי לך נשיקה במצח ועכשיו אני אומרת לך לילה טוב".

הדודה אורית מאיר: "ילד אהוב, איך אפשר להספיד אותך? לדבר עליך בלשון עבר? אני לא רציתי להיפרד. בדרכך המיוחדת נתת לנו ארבעה ימים לפני שנפלו עלינו השמיים. היתה לנו תקווה שתקום. גל עם ישראל התפלל עבורך. היית מודל להערצה. ניחנת בתכונות של מפקד. היית גאוות המשפחה. אני רוצה לבקש ממך סליחה שלא הצלחתי לשמור עליך. אני מבטיחה לעשות הכל להיות משענת למשפחה. שנישאר מאוחדים כי זה מה שהיית רוצה. אני אוהבת אותך"

נציג צה"ל: "מדינת ישראל מאבדת את אחד מטובי בניה. מדינת ישראל איבדה מ"פ מצטיין. נלחמת בגבורה והצלת אנשים רבים. אהבת את לוחמיך מעומק נשמתך והם אהבו אותך. הם הלכו אחריך. תמיד היית בראש הלוחמים כך גם בקרב ממנו לא שבת. היית לוחם וקצין מצטיין. כבשת כל יעד שהצבת בפניך. גל, תודה על הזכות להילחם לצידך".

אהרון גרנות, אב של חייל מהפלוגה: "גל היקר, כ"כ קשה לחשוב שאתה לא כאן. ליוות בהכשרה את הבן שלי. בחצי השנה אחזה בנו טלטלה עצומה. מצד שני גאווה עצומה על עם ישראל שמראה תעצומה גדולה, ובתוכה גם גל. איזה מקור גאווה היית, גם לבן שלי. כמה מעלות היו בו, על כל מי שמוכן להקריב את חייו למען עם ישראל. באיזו שמחה סיפרת לי על הצעת הנישואים. ביקשת שאעזור לך בהכנות. ביקשת שאשכנע את בני לצאת לפיקוד והצלחת. הוא אומר: 'אני אהיה כמו גל'. אולי לא תהיה במגרש המסדרים אבל רוחך תהיה שם".

הרס"פ ניר שלמה הר אבן: "כבר כמה ימים שאנחנו מתפללים עבורך. היינו בטוחים שתצא מזה, כי זה אתה. הייתי צמוד אליך כמעט בכל הלחימה. עשינו הישגים משמעותיים בלחימה. לפני כמה שבועות סיפרת לי שהצעת לי נישואים. זה ריגש אותך כ"כ. שם הבנתי שאתה גם רגיש. לא מאמין שהלכת לנו ככה. לא מאמין. אני מעדכן שהפלוגה בפנים, נלחמת בכל הכוח. הם חזקים. אנחנו נלחם בכל הכוח, תהיה רגוע שם למעלה. הפלוגה בידיים טובות".

המפקד חן ישראל: "אחי היקר. הכרנו והתקרבנו אחרי שהגעת. אמרת שאתה בא ללמוד ולעבוד קשה. לא זוכר איזו מטרה או משימה שהצבתי לך ולא עמדת בה. ראיתי כמה החיילים היו חשובים לך. אני מעריך אותך, לימדת אותי דביקות במטרה מה היא. היית לי חבר אמת. תמסור שם למעלה לחברים שאני אוהב אותם. אני אוהב אותך ואזכור אותך לעד".

איתן מרקוביץ, חייל של גל: "אני עומד כאן מולך ושואל את עצמי איך זה יכול להיות? איך זה קרה? שינית אותי, לקחת אותי תחת חסותך. העשייה הייתה תמיד במקום הראשון. אתה כ"כ חסר לי. לפני כמה ימים הגעתי לפה לקבר של סבא וסבתא שלי וביקשתי מהם שישמרו עליך".