"כבר סיידו אותה בלבן מבפנים ולא ידענו על כך. אנשים לא רוצים שבכל פינה יהיה אתר הנצחה. כשקיימנו דיון עם חברי אחד מהקיבוצים, הם אמרו 'תעזרו לנו, שלא יקימו במרחב הציבורי אנדרטה לכל חייל שנפל'.
"אנחנו לא רגולטור, אבל אנחנו מאמינים שבין הרצון לשקם ולהתפתח לבין הרצון לשמור ולזכור צריך איזון - לא את כל הבתים לשמר, אלא אחד או שניים. ולא מדובר רק בקיבוצים, גם בשדרות ובאופקים. צריך להסתכל על זה כ'מורשת מרחבית', מושג שקידמנו במשרד בארבע השנים האחרונות, ולא דמיינו שישמש לזוועה הזו".
מייצרים מודל לכל יישוב
כדי לשמר, נשלחו בהתחלה צוותים מרשות העתיקות המתמחים בתיעוד. כל היישוב צולם באמצעות רחפנים מיוחדים, ובתים נבחרים - כאלה שנפגעו במיוחד, למשל - תועדו במצבם הנוכחי באמצעות סריקות לייזר ופוטוגרמטריה, שהיא טכניקה למיפוי ולמדידות.
התוצאה הסופית היא צילום תלת־ממד של כל בית מבחוץ ומבפנים, כך שאם ירצו יום אחד לשחזר את תוצאות האירועים, אפילו במקום אחר, אפשר יהיה עד רמת המסמר. זו היתה עבודה מאתגרת. באחת מהפעמים הצבא הפיל רחפן, ובפעם אחרת מטח ירי פספס אותו קצת.
עמי שחר, ראש מינהל שימור המורשת הבנויה ברשות העתיקות: "אנחנו מייצרים מודל של כל יישוב, ובאמצעות רחפן אנחנו סורקים שבילים ורחובות, מתעדים כל בית באופן פרטני. התחלנו עם בארי, ניר עוז, כפר עזה, מפלסים, עלומים, רעים והאזור של 'נובה'. עכשיו אנחנו בחולית, ונעבור לסופה ולכרם שלום. תיעדנו בערך 220 דירות ובתים".
אחרי ביקור הצוות של רשות העתיקות, נכנסים אל הבית אנשי יד בן־צבי, מוסד שעוסק בחקר קהילות ישראל במזרח ובתולדות ארץ ישראל. הם מסמנים פריטים שאותם הם מבקשים לשמר - צלחות, פסלים, אופניים, חפצים שמאחוריהם יש סיפור.
הרַשמים מתארים את החפץ ומהיכן נלקח ומצלמים אותו בתקריב, ואז נכנסים המשמרים, שאורזים ומובילים את האובייקט למקום אחסון זמני. אם יוקם יום אחד מוזיאון, או אם ירצו לבנות העתק של הבית - יידעו לשחזר אותו במדויק.
מרחב של בתי מורשת
במהלך העבודות נמצאו פיסות חיים - מסחטת המיץ של משפחת ביבס מקיבוץ ניר עוז, צעצועי ילדים, מכשירים ניידים של אנשים שנרצחו ועוד.
עדיין לא ברור איזו צורה ילבשו החומרים - אם בבית בתוך הקיבוץ, במוזיאון או במרשתת. ייתכן שבעוד עשר שנים ילד יוכל להיכנס לאתר ייעודי, ללחוץ במפה על יישוב, לשוטט ברחובותיו, להיכנס לכל בית ולדעת מה אירע בו בשבת הארורה ההיא. לא רק בארץ - גם בעולם. מי שינסה להכחיש לא יוכל לברוח מהמראות.
"יהיה מרחב של בתי מורשת, מקיבוץ זיקים ועד לכרם שלום", אומר מנכ"ל משרד המורשת, נתנאל איזק. "יש יישובים שיגידו 'אנחנו רוצים לשמר את הבית כמו שהוא'. יש כאלה שיגידו שהם לא רוצים, אבל אולי יהיו מוכנים שנבנה העתק. הכל יוחלט בשיח עם הקהילה.
"הרי בסופו של דבר המלחמה תסתיים וייעשה חשבון נפש, ולנו ברור שישאלו 'מה אספתם, מה תיעדתם ומה נשאר לדורות הבאים ולאלה שמכחישים?'. לכן היה לנו חשוב להגיע מהר לשטח ולהוציא את מה שעוד אפשר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו