משפחות החטופים והנעדרים מול שערי הכנסת: "חייהם בידיכם"

עצרת מחאה של משפחות החטופים והמפונים מהדרום מתקיימת היום (שני) מול הכנסת. בני משפחות החטופים נושאים את תמונותיהם של החטופים וקוראים: ״בושה״ ו-״החיים שלהם בידיים שלכם״. בני המשפחות קוראים את שמות החטופים בזה אחר זה ואחרי כל שם קוראים בקול: ״תחזירו עכשיו״. במהלך העצרת נשמעו קריאות באנגלית: ״איפה הצלב האדום?״.

מטה המשפחות ביקש "להתנות סיוע הומניטרי במתן תרופות לחטופים". בנוסף, המשפחות דורשות "להתנגד להפסקת אש שאינה כוללת את השבתם". מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: ״אני עומד פה בלב כבד מאוד. אסון בלתי נתפס, חסר תקדים, מזעזע. עשרות מהחטופים הם חברים שלי ובני המשפחות שלכם. לא נשקוט עד שכל החטופים יחזרו הביתה. לא נפקיר אותם. זהו חוב מוסרי ראשון במעלה. ממשלת ישראל הפקירה את העוטף. לא ניתן להם להפקיר את החטופים".

ימית אשכנזי מכפר עזה: ״אחותי דורון שטיינברכר חטופה בידי חמאס כבר 31 ימים. בשבת השחורה שום דבר לא הגן עלינו. התעוררנו לגיהנום. אחותי הקטנה דורון, קרן שמש, נסגרה בממ״ד לבדה. דורון כתבה כמה היא מפחדת ורועדת. היא שמעה אותם צועקים ויורים מחוץ לבית. היא שלחה הודעה קולית כי היא גיבורה: ״תפסו אותי״. אנחנו אחרי 21 שעות בממ״ד עם סכינים בידיים חולצנו על ידי גיבורים במדים. 18 חטופי כפר עזה. אנחנו נלחמים על האהובים שלנו. שום דבר לא קורה. הומניטריות בין לאומית פועלת לשני הצדדים. לא יכול להיות שאחותי נמצאת כבר 31 ימים בעזה זקוקה לתרופה כרונית. אני פונה לממשלת ישראל ולממשלות בעולם, תפעלו ותחזירו לנו אותם עכשיו״.

רייצ׳ל גולדברג, אמו של הרש, שנחטף על ידי חמאס: ״אני חושבת על הילדים החטופים שחיים בעולם ללא שמש, לא יודעים מתי יום ומתי לילה. כל הילדים השבויים אני רוצה לשיר לכם את שיר הערש, שעזר להרש לישון טוב״. בסיום דבריה רייצ׳ל שרה שיר ערש באנגלית.

ענבר גולדשטיין, שחלק מבני משפחתה נרצחו ואחרים נחטפו מכפר עזה, אזקה את ידיה ואמרה: ״אני הולכת כל יום בגיא צלמוות ואירע רע כי הם לא עמדי. שבת ה-7 באוקטובר היא מכת הבכורות של המשפחה שלי. בנם הבכור של ההורים שלי נרצח לצד בתו הבכורה. חן גיסתי נלקחו בשבי עם שלושת הילדים. מאותו יום אני מרגישה אזוקה ואני עושה כל מה שאני יכולה בשביל החטופים והנעדרים".

"אתם שם בכנסת: האם אתם יכולים להגיד שאתם עושים כל מה שניתן כדי להחזיר אותם הביתה? הומניטריות היא דו-כיוונית. העורף הוא שינצח. כרגע אנחנו לא מנצחים. אין שום התקדמות או תקומה למדינה בלי כל אחת ואחד מהם. בבראשית נקים את כפר עזה החדשה. בארי עוד תעמוד על הרגליים. אנחנו נעשה את זה עם כל בני הברית שלנו. אני מתחננת על החיים של מדינת ישראל ועל התקווה. אסיים במילים של נדב, אח שלי היקר והטוב, הוא השאיר אותנו עם משפט שהפך למוטו לחיים: ״התקווה מתה אחרונה״. בואו נביא אותם הביתה״.