אמו ובנו נחטפו לעזה, והוא ירה במחבל: משה אדר משחזר - ומנסה איכשהו לאסוף את השברים

בנה של יפה, שתמונתה הפכה כבר לאחד מסמלי המתקפה המזעזעת, ירד לאילת עם תושבים נוספים • "ניסיתי לחזור לאמא בהודעות וטלפונים, אבל היא כבר לא ענתה" • סער בן גיגי, שסבתו נחטפה: "ראינו סרטון שלה שמרכיבים אותה על אופנוע ומעבירים אותה לעזה. מאז אנחנו לא ישנים בלילה"

מהזוועות בעוטף עזה - להתרעננות באילת // צילום: ששי חורש

72 שעות מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" והעיר אילת התמלאה שוב באורחים. הפעם אלו לא נופשים אלא אלפי תושבי עוטף עזה, תושבי הדרום ותושבי מרכז הארץ שהדרימו לאילת להתרחק מאיום הרקטות, מאיום חדירת המחבלים.

ביניהם גם כמה אלפי תושבי קיבוצי העוטף: ניר עוז, בארי, ניר עם, נחל עוז, רעים, כיסופים, נירים, עין השלושה, ניר יצחק, חולית, כרם שלום שמחבלים חדרו אליהם, רצחו, וחטפו תושבים.

אף אחד לא מסתגר בחדר, הם יושבים בלובי בתי המלון באילת יושבים מאות תושבים בפנים נפולות, משוחחים ביניהם בשקט, מתחבקים, מסתמסים בטלפון, מוקפים בילדים שרצים לכל עבר, מנסים להוציא אנרגיה. מידי פעם מגיע מפעיל כזה או אחר מהעיר אילת - מתנדב שנמצא שם להעסיק את הילדים.

משה אדר שאמו יפה ובנו תמיר נחטפו לעזה, צילום: יהודה בן יתח

בכי כמעט ולא נשמע שם, נראה כאילו כבר אין להם כבר דמעות להזיל, הם בעיקר חסרי אונים וחסרי ודאות. בלילה הקודם הגיעו אליהם למלון נציגי ממשטרת ישראל ואספו ד.נ.א ממשפחות שדיווחו למוקד 105 כי קרוב משפחם, בנם, אמם, סבתם נעלמו או נחטפו. אף גורם רשמי מלבד הבדיקה לא יצר עמם קשר, לא נציג צבא, לא משטרה, לא ממשלה. הם ביוזמתם פנו לצלב האדום ולכל גורם אפשרי וטרם נענו.

במלון "ישרוטל ים סוף" באילת פגשנו את משה אדר, תושב ניר עוז שאימו בת ה-84 יפה אדר נחטפה, במה שהפך לאחד התיעודים הזכורים ביותר של ימי הלחימה הראשונים. יפה כזכור צולמה בסרטון יושבת בקולנועית ונלקחת לעזה.

אחת התמונות שנצרבו. יפה אדר נחטפת לעזה, צילום: אי.פי

גם בנו של משה, תמיר בן ה-38, נעלם וככל הנראה נחטף. משה פונה לאילת עם בת זוגתו ששהתה איתו בממ"ד במשך שעות, עם ילדיו ונכדיו שגם הם שהו שעות בממד, אוחזים בדלת ומנסים למנוע מהמחבלים להיכנס ועם רעייתו לשעבר יעל.

"אמא היא אישה חזקה, דעתנית, חדה וצלולה. היא מסתייעת בהליכון ויש לה עזרה טיפולית לכמה שעות מידי יום. דיברנו איתה בבוקר אחרי שנשמעה אזעקת צבע אדום. היא לא ענתה. בינתיים נכנסנו לממ"ד ואחרי כמה זמן הבנו שיש מחבלים שמסתובבים בישוב ונכנסים אלינו הביתה. ראינו שהיא התקשרה בחזרה, אבל לא יכולנו לענות לה כדי לחשוף את מיקומנו. אחד המחבלים ניסה פתוח את דלת הממ"ד אבל יריתי בו. ניסיתי לחזור לאמא בהודעות וטלפונים, אבל היא כבר לא ענתה. רק אחרי הצהרים כשהחיילים שלנו חילצו אותנו עברנו בבית שלה וראינו שהיא לא שם. בערב ראינו את הסרטון שמובילים אותה על ג'יפ קולנועית לעזה. זו אנחת רווחה כי לפחות היא בחיים", סיפר משה. 

יעל אדר, אשתו לשעבר של משה אדר, דורשת שהממשלה תעשה משהו ותחזיר את בנה תמיר שנעלם וככל הנראה נחטף לעזה. "יש לי ילד בן 38 שנעלם, הוא יצא ברגע ששמע אזעקה להגן על הילדים שלו ונעלם. אשתו והילדים נשארו בממד במשך שעות בעוד המחבלים נכנסו להם הביתה, הורסים כל מה שיש, גונבים, בוזזים, שורפים. אף אחד לא דיבר איתנו מאז שתמיר נעלם, התקשרתי לכל העולם, למשטרה, לצבא, למוקד 105, כולם אמרו לי תשאירי פרטים ונחזור אליך ואף אחד לא חזר אלי".

סער בן גיגי הגיע לאילת מיישובי עוטף עזה המרוחקים יותר. סבתו דיצה איימן בת ה-84 המתגוררת בניר עוז נחטפה לעזה. "ראינו סרטון שלה שמרכיבים אותה על אופנוע ומעבירים אותה לעזה. מאז אנחנו לא ישנים בלילה. ב-09:30 הספקנו לדבר איתה בטלפון והיא הייתה בממ"ד. אחרי כמה שעות שהתקשרנו שוב ושוב ענו לא גברים שדיברו בערבית וקיללו אותנו. הבנו חטפו אותה לעזה".  בן גיגי מהישוב צוחר, ובני משפחתו, שוהים במלון בעיר ומשלמים 800 שקלים ללילה לחדר.

תושבי עוטף עזה מנסים להתרענן באילת, צילום: יהודה בן יתח

זאת, מפני שכמו אחרים הם לא הוזמנו על ידי הצבא או הרשות הלאומית לחירום רח"ל, ונאלצו לשלם עבור החדרים בין 600 שקלים ל-800 שקלים ללילה אחרי מתן ההנחה.

עידית תנורי מהישוב נירים מנסה להתאושש עם ילדיה ובני משפחתה במלון המלך שלמה באילת. במשך שעות הם ישבו בממד בביתם כשבכל העת מסתובבים בחצר הבית שלהם מחבלים. "יש פה אנשים שהילדים שלהם עכשיו במנהרה. שחטפו אותם, שהרגו אותם. אנחנו ניצלנו. מה שאנחנו עברנו זה כלום לעומת מה שאחרים עוברים. יש פה תושבי העוטף שנמצאים בידיים של השטן. הם לקחו ילדים, אימהות, זקנים וחטפו אותם או הרגו אותם".

"היינו שעות בממ"ד והילדים היו איתנו. פחדנו עליהם, הבטחנו להם מלא מתנות כדי שיהיו בשקט. לא רצינו שאם המחבלם יכנסו הם יראו אותם עם נשק וירו בהם. שקלנו להכניס אותם לארון, להחביא אותם, אבל אני כבת ניצולת שואה החלטתי שאני לא מכניסה את הילדים שלי לארון, לא רציתי שזה הזיכרון שיישאר להם".

בכל בתי המלון באילת המאוכלסים בתושבי עוטף עזה מסתובבים כל העת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לצד מפעילים ומתנדבים. בכל מלון הוקם מתחם ענק עם בגדים, מוצרי טואליטיקה, מטענים לטלפונים, ממתקים וציוד נוסף שנתרם על ידי תושבי אילת ונועד לצייד את תושבי עוטף עזה שביתם נשרף או נבזז והם נותרו ללא ציוד בסיסי.

לצד אירוח בבתי המלון השונים לתושבי העוטף העניקו בתי המלון בעיר אילת הנחות של 50 אחוזים ממחיר המלא לתושבי הדרום ולמרכז הארץ שבחרו להתרחק מירי הרקטות. 

עדי קוכמן מאשדוד לקח את שלושת ילדיו וירד לאילת להתרחק מירי הרקטות. "ביקשו מאיתנו 4,000 שקלים עבור חדר לשלושה ימים, לא ממש היתה לנו ברירה. אשתי עובדת חיונית במפעל קרח שעובד עם הצבא, אז היא נשארה באשדוד ואני ירדתי לאילת עם הילדים. ביום חמישי שתיגמר השהייה במלון נחליט מה לעשות". גם גיא חילי מהיישוב ישע בעוטף עזה ירד עם המשפחה לאילת ומשלם 800 שקלים ללילה. 

העיר מתגייסת

בעיירת אילת החלו להפעיל אתמול (שלישי) את מסגרות החינוך הבלתי פורמלי כולל כל החוגים של רשת המתנ"סים, מועדון השייט, מרכז המוסיקה ומרכזי הנוער, לטובת תושבי העוטף הילדים נמצאים בבתים ללא מסגרת חינוכית. לצד ההיערכות העירונית ממשיכות לזרום תרומות רבות מתושבי העיר הן לתושבי העוטף והן לחיילי צה"ל כולל כוחות מילואים שמאיישים את גזרת אילת.

העירייה אף פתחה מרכז לוגיסטי לאיסוף תרומות הפועל במתנ"ס שחמון ופתוח מידי יום בין השעות 08:30 ל-16:00 ושני מרכזי סיוע נפשי הפועלים במלונות ים סוף ורויאל גארדן. המרכזים מופעלים על ידי האגף לשירותים חברתיים בעירייה, פסיכולוגים של השירות הפסיכולוגי חינוכי בעירייה ומטפלים של מרכז בריאות הנפש באילת בשיתוף משרד הבריאות וקופות החולים. לצד אלה מעניקים סיוע נפשי גם המכון להתפתחות הילד ומרכז בריאות הנפש של הכללית.

גם גופי העירייה נערכו עם מענים. תאגיד התיירות העירוני ריכז הטבות ויוזמות לאירוח ולהפוגה עבור תושבי הדרום והעוטף בהתגייסות של מאות בעלי עסקים, אטרקציות, מלונות, מסעדות, מדריכי ספורט, מטפלים ועוד. החברה הכלכלית לאילת (חכ"א) הכינה 300 מארזי טואלטיקה ולבנים (גרביים, תחתונים וגופיות) שהועברו לחיילי גדוד מגן אילת הפועל בגזרה. לצד זאת מתנדבים עובדי העירייה באיוש מוקד הסיוע וגם בתגבור המוקד העירוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר