"מדובר בעבירה חמורה שמצריכה טיפול"

הסתיימה הפגישה בין יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין  לבין מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך וראש אגף החקירות במשטרה. המפכ"ל הגיע לפגישה מכניסה צדדית בכדי להמנע מחשיפת מול צוותי הטלוויזיה הרבים שהמתינו לו ברחבת הכניסה ללשכת יו"ר הכנסת. בפגישה השתתף גם היועץ המשפטי של הכנסת עורך הדין איל ינון. הפגישה נמשכה כשעתיים.

"עד כה לא ניתן לטעמי, בכל הכבוד, הסבר מניח את הדעת ליצירתו של מסמך כזה. כמי שמופקד על חוק חסינות חברי הכנסת, אבקש להיפגש איתך ועם ראש אגף החקירות והמודיעין בהקדם האפשרי על מנת להבין את תכלית יצירתו של המסמך, ולוודא כי המשטרה פועלת בהתאם לתכליתו ורוחו של חוק החסינות, וזאת מבלי לפגוע בחובתה של המשטרה לחקור ח"כים כאשר מתגבשת תשתית לחקירה שכזו״, כתב אדלשטיין.

עוד הסביר אלשיך את הרקע להכנת המסמך. לטענת אלשיך "בניגוד לפרסום המגמתי, המסמך מהווה תהליך בקרה פנימי של ר׳ אח״מ שנועד לוודא שכל מה שראוי היה לעבור לעיון היועמ״ש ופרקליט המדינה, אכן עבר לעיונם. זאת, על מנת שלא יווצרו תקלות של מידע שלא הגיע ליעדו ועלול לצוץ בעיתוי מאוחר יותר".    

מפכ״ל המשטרה, רנ״צ רוני אלשיך ציין כי: ״מודעים לרגישות ולפגיעה שנוצרה עקב הפרסום. על המשטרה חל איסור מוחלט ליזום איסוף מידע על נבחרי הציבור".

הפגישה התקיימה ביוזמתו של אדלשטיין שביקש להיפגש עימו בהקדם בעקבות הפרסומים על קיומו של מסמך משטרתי המרכז מידע פלילי ומודיעיני על ח"כים.

במכתבו למפכ"ל ציין אדלשטיין כי ״בימים האחרונים פורסם בתקשורת דבר קיומו של מסמך משטרתי שהוכן בשנת 2014 ובו ריכוז מידע פלילי ומודיעיני אודות הח"כים שכיהנו באותה עת. מבלי כמובן לפקפק בסמכותה ובחובתה של המשטרה לחקור במקרים המתאימים ח"כים, ריכוז מידע שכזה באופן שבו נעשה הדבר על פי הפרסומים, מעלה תהיות ושאלות, גם כאלה הנוגעות לחופש פעולתם וחסינותם של ח"כים ולשימוש של רשויות האכיפה בחומרים אלה.

השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר היום במליאת הכנסת כי "אני באופן אישי כשר לביטחון פנים מעולם לא נחשפתי לקיומו של מסמך כזה, לא מכיר אותו ולא יודע מה יש בתוכו". 

הייתה הזו תגובתו הראשונה של ארדן לפרסומים לפיהם הוכן מסמך באגף החקירות במשטרה, הכולל גם חומר פלילי על ח"כים.

יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך // צילום: דוברות הכנסת

ארדן הוסיף כי  מי שנחשף למסמך הוא היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהסמיך את עוזרו לכתוב שמשטרת ישראל איננה יוזמת איסוף מידע על שרים או ח"כים. על פי הנהוג, מידע מהותי המגיע למשטרת ישראל ומעלה חשד לכאורה לפלילים על שרים וח"כים מועבר באופן מיידי לפרקליט המדינה וליועמ"ש. 

המסמך הוכן לצורכי בקרה כדי לוודא שאין שום מידע מהותי שמצאו במשטרה שטרם הגיע לידיעת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל והובא דרכו לידיעת פרקליט המדינה והיועץ המשפטי שרק הוא מוסמך להחליט על פתיחת חקירה נגד נבחר ציבור"

ארדן אמר את הדברים בתשובה להצעה לסדר היום של ח"כ מיכל רוזין (מרצ). תחילה ביקשה רוזין להעלות דרישה להקמת ועדת חקירה, אולם לפני הדיון הסכמה להסתפק בהצעה לסדר היום, זאת לאחר שהשר ארדן הבהיר כי "ין זה תפקידה של הכנסת לחקור את המשטרה".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק  

רוזין אמרה כי "חשיפת "מסמך יצחקי" מהווה עליית מדרגה שמצטרפת למחדלים נוספים ואמירות אומללות של המפכ"ל. נוסף על הכרסום באמון הציבור במשטרת ישראל, ניתנת לו סיבה לפקפק בנבחריו. אין בכוונתי להוות גורם מצנן למשטרת ישראל - זהו תפקידה לחקור וטוב שהיא חוקרת גם נבחרי ציבור. עם זאת, עלינו לברר את הנסיבות שבהן גובש מסמך אשר מרכז עבירות פליליות לכאורה של נבחרי הציבור ומאוחסן בארון המשטרה כנשק ליום דין".

בתשובתו הודה ארדן כי "גם במשטרה יש דברים שצריך לשפר. בשנים האחרונות אגף החקירות והמודיעין הגיעו להישגים מדהימים וחקרו ללא משוא פנים אישים החל  מנשיא המדינה, ראש ממשלה, ח"כים וראשי ערים וכן ראשי ארגוני הפשע. אסור לנו לשפוך את התינוק עם המים".

יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון קראה אתמול למבקר המדינה למבקר המדינה על מנת שיורה על בדיקת נהלי העבודה של המשטרה בעניין איסוף המידע היזום על הח"כים והשרים ואופן השימוש במידע זה, בעניין המסמך שנחשף בימים באחרים ובכלל. לדבריה הבחירה של המשטרה שלא לחקור את החשדות לפלילים מחד, אך לשמור את המידע מאידך, מעלה חשש כבד להתנהלות פסולה ולטקטיקות שאינן הולמות מדינת חוק דמוקרטית".

יו״ר הכנסת קיבל את דברי המפכ״ל אך עמד על הרגישות הרבה ועל הבעייתיות שנוצרה עקב הדלפת קיומו של מסמך כזה, שכן לכאורה הוא מטיל עננה על כל חברי הכנסת ויוצר תחושה בציבור כאילו יש עשרות חברי כנסת חשודים בעבירות פליליות. היו"ר הדגיש בפני המפכ"ל את החשיבות הרבה בהוצאת הבהרה רשמית ומסודרת בהקדם, לציבור ולחברי הכנסת, ביחס לרשימה משנת 2014, ולרלבנטיות שלה, ככל שיש רלבנטיות לעת הזו, כך שמצד אחד הציבור יוכל להיות סמוך ובטוח שהמשטרה מבצעת נאמנה את עבודתה וחוקרת חברי כנסת במקרים המתאימים, אך מצד שני חברי הכנסת יוכלו להיות בטוחים שהמשטרה אינה מחזיקה חומרים נגדם כדי "לשלוף" אותם לצורך פגיעה בפעילותם ובמועמדותם לתפקידים שונים.