הם היו ביחד שמונה שנים והביאו לעולם ארבעה ילדים - אביטל, דניאל, רוני ואברהם. הייתה ביניהם אהבה גדולה והם העריצו זה את זה. ביום שני השבוע חרב עולמה של מרים כשבעלה איתמר בן גל נרצח בדקירות סכין בכניסה לאריאל. איתמר היה בדרך לברית המילה של אחיינו ומרים חיכתה לו בבית לאחר שסיימה לעזור לאחותה הצעירה בסידורים לקראת חתונתה שתהיה בעוד פחות מחודש.
זה היה עוד יום כזה שאף אחד לא ציפה שיסתיים בצורה כה טרגית. "הוא יצא מוקדם מהעבודה. בדרך כלל הוא מסיים בשלוש וחצי והפעם יצא בשתיים כדי להגיע לברית. חיכיתי לו פה עם הילדים כדי שיגיע ונתחיל להתכונן", סיפרה בראיון ראשון מאז הרצח. כששמעה על הפיגוע, הודיעה על כך לאחותה ומיהרה לבית החולים, שם נקבע באותה עת מותו של איתמר.
הם לא הספיקו להיפרד. בהלווייתו סיפר רב הישיבה, הרב אליעזר מלמד, כי מרים ואיתמר שוחחו ביניהם בשבועות האחרונים על האפשרות שאחד מהם ימות על קידוש השם. "זו לא הייתה שיחה כזאת שהרגשנו שזה עומד לקרות לנו, לא הייתה לנו השראה. זו הייתה שיחה מאוד בנאלית בינינו. כמו שתמיד דיברנו על דברים", תיארה, "זה היה לאחר הרצח של רזיאל שבח וזה עורר את הנושאים האלה. אחיו של רזיאל הוא חבר מאוד טוב של איתמר והרצח נגע בנו. דיברנו די הרבה על כך שאנחנו גרים פה בשומרון וזה יכול לקרות לנו וברור שצריך להמשיך ולהיות חזקים".
איתמר בן גל ז"ל עם מרים // צילום: באדיבות המשפחה
את רזיאל ויעל שבח לא הכירה היטב עד השבוע. "יצא לי לפגוש אותם באירועים אבל לא מעבר", אמרה מרים. לאחר שיעל שמעה על הירצחו של איתמר, ישבה וכתבה למרים שיר ואמרה לה שתהיה לצידה. בימים האחרונים הגיעה מספר פעמים כדי לנחם אותה ולחזק אותה. רק היום בצהריים, שעות לפני עלייתה לקבר של בעלה לציון שלושים להירצחו, מצאה יעל שוב את הכוחות לבוא ולחבק את מרים. "ברור שיש בינינו עכשיו קרבה מאוד גדולה. שתינו חוות עכשיו את אותו דבר, אנחנו חיות סגנון חיים דומה והערכים שלנו דומים וזה הופך את הכל להרבה יותר קרוב", הסבירה מרים.
על תפקידו כאב ובעל של איתמר אמרה מרים: "איתמר עשה הכול עד הסוף. בהכול הוא היה טוב. הבעל הכי אוהב, הכי מפרגן, הכי מפנק, מחמיא בלי סוף ומרעיף. הבעל והאבא הכי טוב שאפשר לדמיין. תמיד דן מה הכי טוב לכל ילד ועם מי צריך להיות יותר רך או יותר קשה. כמה תשומת לב הוא הרעיף עליהם. האבא הכי כיפי, שהיה רוקד ומשתולל איתם ומטייל איתם המון. הוא רצה שהם יהיו בריאים פיזית, נפשית ורוחנית. בכל התחומים שיהיו הכי טובים וככה הוא רוצה שנמשיך".
הנשיא ריבלין בשבעה // צילום: מרים צחי
על איתמר שהקפיד כל חייו על כיבוד הורים היא סיפרה: "הוא העריץ והעריך את ההורים שלו. התייעץ איתם על כל דבר ומאוד החזיק מהדעה שלהם. ניסה לנצל כל הזדמנות כדי לבקר אותם ומאוד מאוד כיבד את אמו. לרגע זה לא היה על חשבוני. הוא פרגן לי בלי סוף, החמיא. היה אומר לילדים, מי הכי יפה. זו הייתה האמירה בבית. שאבא מעריץ את אמא".
"היינו מתואמים בהכול"
כמחנך בישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל, נסע איתמר כל בוקר בטרמפים מהר ברכה והקפיד לשלם כסף למי שהוא נסע איתו. "היה לו ברור שהוא לא פרזיט, הוא לא חי על חשבון אחרים והיה לו חשוב לשלם", אמרה, "איתמר היה איש חינוך בכל רמ"ח אבריו ונפשו. הייתה לו חשיבה חינוכית פדגוגית".
מרים מקווה שתצליח להבין למה קרה לה האסון הזה ולהמשיך לגדל את ארבעת ילדיהם, הגדולה בת שש והקטן בן עשרה חודשים בלבד, כפי שהיא ואיתמר תכננו. "אני מקווה שאצליח להבין הכי טוב מה הקב"ה רוצה מאיתנו ואיך הוא רוצה שנמשיך. צריך להיות עם כמה שיותר כוח להמשיך – עם הילדים, עם הכל. החיים שלי ושל איתמר תמיד היו כאלה – עם מחשבות, וכוונות ולנסות להוציא את מקסימום הכוחות שלנו והיכולות שלנו ולעשות הכי טוב בעולם, במשפחה שלנו. אז אם עכשיו הקב"ה אומר שהמסלול משתנה, ננסה לראות את זה. כמובן, לא בלי כאב, לא בלי דמעות ולא בלי נפילות. איתמר ואני היינו מתואמים בהכל. ממש מסונכרנים. בחשיבה, במעשים. ואני פשוט אצטרך להמשיך כמו שחיינו את כל החיים שלנו".
מרים בן גל ויעל שבח // צילום: מרים צחי
כעת היא אומרת כי הנחמה המשמעותית ביותר בעיניה תהיה בניה חדשה בהר ברכה, שאיתמר כל כך אהב והיה מחובר לכל העשייה בה. "אני רוצה לראות את ארץ ישראל גדלה ומתפתחת, את הר ברכה הופכת לעיר ושיבואו עוד משפחות ויבנו פה עוד שכונות ובניינים ומרכזי קניות ומרכזי ספורט וכל מה שאפשר ושידעו האויבים שלנו שמעשה כזה מוביל לחיזוק של ההתיישבות ולחיזוק האחיזה שלנו בארץ ישראל ושזה יהיה הרצח האחרון, כי זה לא יהיה להם כדאי". יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, הצטרף גם הוא לדרישה ואומר כי פנה בנושא לגורמים בלשכת ראש הממשלה והעביר את בקשת האלמנה. "אני דורש שהכרזה על בניה תעשה מיד כדי שהערבים בשכם יבינו שזה בגלל הרצח".