הבוקר (חמישי), לאחר 18 שנים בכלא, השתחררה דלאל דאוד, שהורשעה בשנת 2002 ברצח בעלה שהתעללה בה. כלי תקשורת רבים חיכו לדאוד מחוץ לבית הכלא. האסירה המשוחררת פנתה לעיתונאים ואמרה: "אני מאוד מתרגשת, רוצה להודות לכל מי שעזרו לי ותמכו בי לצאת לחיים חדשים".
אתמול (רביעי) התפרסם כי ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר החליטה על קיצור עונשה של דלאל דאוד. ההחלטה התקבלה לאחר שהפרקליטות הודיעה לוועדת השחרורים המיוחדת שדנה באסירי עולם כי היא מסכימה לשחרורה המוקדם של דאוד.
בהודעת הפרקליטות נאמר כי עמדתה בתיק זה נקבעה תוך שימת לב לעמדתה של ועדה בינמשרדית למניעת אלימות במשפחה של שב"ס ומשרד הרווחה שממליצה על שחרורה המוקדם. הוועדה, אשר התנגדה לשחרורה המוקדם של האסירה בדיון הקודם, שינתה את דעתה מן הקצה אל הקצה, לאור הליך טיפולי ושיקומי שהאסירה עוברת בבית הסוהר שבגינו, בין היתר, נקבע שמסוכנות האסירה נמוכה.
מה הדבר הראשון שעושים לאחר 18 שנים בכלא? // צילום: יהושע יוסף
כמו כן, הפרקליטות הסכימה לשחרורה המוקדם של האסירה לאור תוכנית הטיפול שמציעה הרשות לשיקום האסיר למשך 5 שנים מיום השחרור, המצאות האסירה באגף פתוח של שיקום קבוצתי והתחשבות באינטרס הציבורי של שיקום ומתן הזדמנות למי שריצתה את עונשה ועמדה בכל הפרמטרים הקבועים בחוק.
עו"ד מנחם רובינשטיין שמייצג את דאוד מסר בתגובה: "נעשה פה צדק והגיע הזמן. הגברת ישבה 18 שנה, עברה את כל הליכי השיקום, היו המלצות לשיקום שלה. לא הייתה שום סיבה לא לעשות את זה היום וטוב שנעשה כך. מדובר בסיפור טראגי ומורכב אבל אני שמח שכל הגופים התעלו על עצמם".
דלאל דאוד הורשעה בשנת 2002 ברצח בעלה, לאחר חמש שנים של התעללות, שכללה אלימות מילולית, פיזית ומעשי אונס ותקיפה מינית. דלאל חזרה מבית החולים, ימים ספורים אחרי הולדת בנה. הוא ניסה להפשיט אותה בכוח ודרש ממנה לקיים איתו יחסי מין, מול ילדיהם. אז נאלצה להגן על חייה.
היא נידונה למאסר עולם של 30 שנה, אך סיפורה הקשה הוביל לכך שקוצר עונשה ל-25 שנות מאסר, לאחר שבאופן כמעט תקדימי קיבלה שתי חנינות, מהנשיא פרס וגם מהנשיא ריבלין.
מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, התייחסה להחלטה לשחרור מוקדם של דלאל דאוד: "עדיף מאוחר מאשר לעולם לא: היום, אחרי 18 שנה נעשה סוף סוף צדק, דלאל היא הקורבן בכל הסיפור הזה - היא זו שסבלה שנים מסכת התעללות, היא התלוננה עשרות פעמים, ללא הועיל. והיא שילמה לבסוף במחיר ישיבה בכלא על כך שרצתה להגן על עצמה. אנחנו מקוות שמערכת האכיפה, המשטרה ורשויות החוק למדו מהמקרה הזה באופן טיפול בתלונות והעדויות שמגיעות אליהם. אנחנו מקוות שלא תהיה עוד אישה אחת בישראל שתצטרך להימצא בנעליה של דאוד משום שבחרה בחיים".
יו"ר נעמת, חגית פאר: "מדובר בהחלטה צודקת שמתקבלת באיחור של שנים רבות. דלאל עברה מסכת מזעזעת של התעללות פיזית ונפשית מתמשכת - היא חיה בכלא עוד הרבה לפני שנכנסה לבית הסוהר. כולי תקווה שהטיפול המערכתי במקרים דומים ישתנה מהקצה אל הקצה ויתמקד במישור המניעתי והטיפולי בכדי להבטיח שאף אישה נוספת לא תגיע למצבה של דלאל".