פליטים סמוך לגבול פולין-אוקראינה | צילום: אי.אף.פי

תגובת המדינה לבג"ץ הפליטים: "דין העתירה - להידחות"

בג"ץ דן בעתירה שהוגשה בתמיכת שגרירות אוקראינה בישראל, שדורשת לבטל את מתווה השרה שקד בנושא • "מדובר במדיניות מתהווה, שנעשים בה שינויים תכופים", נימקו

המדינה הגישה הערב (ראשון) תגובה לעתירה של משרד עו"ד תומר ורשה המתמחה בדיני הגירה, לבטל את מתווה שקד להגבלת כניסתם של פליטים מאוקראינה ולהוציא צו ביניים ליישומו.

בתגובת המדינה נאמר כי דין העתירה להידחות, וכי ככל שיורה בית המשפט על קביעת העתירה לדיון בפני הרכב, תבקש המדינה לאפשר לה להגיש את תגובתה בסמוך למועד שייקבע.

נציין כי הערב הודיע השרה שקד על הרחבה משמעותית של המתווה המדובר. 

בתגובה המדינה נאמר, כי בדיון בבית המשפט היא צפויה לטעון כי דין הבקשה להוצאת מתן צו ביניים להידחות. "הבקשה חופפת את הסעד העיקרי המבוקש בעתירה והן לנוכח סיכויי ההליך ומאזן הנוחות, הנוטה
בבירור לדחיית הבקשה. בנסיבות אלה, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על דחיית הבקשה.

"מכיוון שמדובר במצב דינמי בהיבטים שונים, ככל שיורה בית המשפט הנכבד על קביעת העתירה לדיון בפני הרכב, תבקש המדינה לאפשר לה להגיש את תגובתה בסמוך ככל הניתן למועד הדיון שייקבע, כדי שמכלול העובדות העדכני יהיה בפניו של בית המשפט הנכבד עובר לדיון".

בעתירה, שנתמכה על ידי שגרירות אוקראינה בישראל, נאמר כי ישראל חתמה עוד בשנת 2010 על הסכם עם ממשלת אוקראינה, המעניק פטור מאשרות כניסה הדדיות. הסכם זה אושרר בהחלטת ממשלה נוספת בנובמבר 2011, נכתב. "המשמעות היא ששרת הפנים לא הייתה מוסמכת לבטל החלטה שניתנה ע"י הממשלה כולה. מעבר לכך, החלטת השרה הפרה גם את צו הכניסה לישראל, שקובע את הפטור מאשרות של אוקראינה ומדינות אחרות".

לדעת העותרים "לצד הביקורת הציבורית על הפגם המוסרי והעדר החמלה, לצד הפרת אמנות בינלאומיות, הפרת דיני הפליטים, וחוסר המידתיות שבחסימה מוחלטת של הגבולות לפליטים מאוקראינה, כעת התברר שהחלטת השרה גם ניתנה בחוסר סמכות ועל כן דינה להתבטל".

פליטים מאוקראינה עולים על מטוס בדרך לישראל, צילום: אי.פי.אי

במקביל, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שלח מכתב אל שופט העליון עוזי פוגלמן אשר ביקש את תגובת המדינה. ח"כ רוטמן כתב כי אין בידי משרד עו"ד תומר ורשה ייפוי כוח מטעם שגרירות אוקראינה ולמרות זאת דרש השופט את תשובת המדינה בסד זמנים קצר.

על כן הוא מגיש מכתב בשמה ש"מדיניות ההגירה של ישראל", אף שאין בידיו ייפוי כוח "ממנה". "אציין כי אומנם אין בידי ייפוי כוח מטעם מדיניות ההגירה, אולם לאור העובדה שהעותר בתיק לא טרח אף הוא לצרף ייפוי כוח, ולמרות זאת מצאת לנכון להטריד את משרד הפנים ומשרד המשפטים במתן תגובה לעתירה שכלל לא היה מקום להגשתה, נראה לי כי נכון יהיה שתעשה כן גם בנוגע לעמדתי", טען רוטמן. עוד ציין כי "אין לבית המשפט העליון סמכות לקבוע את מדיניות ההגירה של ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...