פרשת אפי נוה חשפה את אחורי הקלעים של הוועדה למינוי שופטים והעסקנות הנרקמת בה. החשד ששופטת מונתה בשל שוחד מיני שנתנה לכאורה ליו"ר לשכת עורכי הדין, מעורר שאלות רבות על טיבה של שיטת מינוי השופטים בישראל, והמידע שעודנו מצוי בידי המשטרה הנוגע לשופטים רבים אחרים מטיל צל כבד על המערכת.
המועמדים לשיפוט עוברים קורס מועמדים לשפיטה, אשר הציון בו קריטי למעבר לשלב הבא - ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, המחליטה על גיבוש רשימת המועמדים הסופית. על פי כתב החשדות, אתי כרייף נכשלה בקורס, ועל כן נוה הפעיל את השפעתו על חברת הוועדה עו"ד אילנה סקר ועל ח"כ נורית קורן, ובזכות התערבותו "עברה כרייף את ועדת המשנה". כך, "למרות כישלונה בקורס… נכנסה למאגר המועמדים לשפיטה".
בחינה של מאגר המידע הסודי של המועמדים לשפיטה - מאגר יהלום - שנחשף ב"ישראל היום" אשתקד, מגלה כי בשנים 2016-2011 מונו לא פחות מ־13 שופטים שנכשלו בקורס השפיטה. עניין זה מצטרף לפרסום אתמול ב"הארץ", שלפיו בשנים 2018-2015 מונו כ־21 שופטים כאלה. בחלק מהמקרים המופיעים במאגר יהלום, ועדת המשנה החליטה למנות מועמדים לשיפוט למרות הציון הנמוך, ובחלקם הם נתמנו ללא נימוק.
אפי נוה // צילום: יהושע יוסף
כך, למשל, מועמד אחד סיים את הקורס בקביעה כי "אינו מתאים לכהונת שיפוט", ובכל זאת ועדת המשנה קבעה כי "שמו יצורף למאגר" - והוא מונה לבית משפט השלום.
על מועמד נוסף נכתב כי הוא "בעל כושר אינטלקטואלי ובעל ידע משפטי מרשים", אך מאידך גיסא, "נוכחנו לדעת שיכולתו לנהל משפט אינה מתאימה לנדרש ומתאפיינת בחוסר יעילות ולעיתים בחוסר הבחנה מספקת בין עיקר לטפל". בנסיבות אלה, "החלטנו שלא להמליץ על המועמד לכהונת שופט". ועדת המשנה העבירה אותו - והוא מונה כשופט בית משפט השלום.
על מועמדת אחרת נקבע בקורס כי "חרף היכולת האינטלקטואלית והמקצועיות, התרשמנו שיש קושי בהפגנת סמכות ובניהול דיון". ועדת המשנה הורתה בכל זאת להעביר אותה והיא מונתה לשלום.
המידע המצוי במאגר כולל דיונים והחלטות שחלקן התקבלו לפני תקופתו של אפי נוה בראשות לשכת עורכי הדין שהחלה בקיץ 2015, אך רבים מהמינויים הסופיים במקרים אלו בוצעו במהלך כהונתו. כך או כך, אין באמור להטיל דופי בשופטים מכהנים, אך פרשיית נוה־כרייף מעוררת שאלות רבות על הליך בחירת השופטים בישראל, כגון מה עוד לא נחקר? אילו חומרים טרם טופלו? האם מישהו החליט להקריב את נוה כדי להציל את כל השאר?