נשיאת ביהמ"ש העליןו השופטת אסתר חיות (ארכיון) // צילום: יונתן זינדל, פלאש 90 // נשיאת ביהמ"ש העליןו השופטת אסתר חיות (ארכיון)

סגן שר הבריאות קיש: "החלטת בג"ץ לצמצם איכונים - פשע נגד אזרחי ישראל"

סגן שר הבריאות יואב קיש תקף את החלטת שופטי בג"ץ • מוקדם הורו למדינה לצמצם את השימוש באיכוני שב"כ וקבעו שהחל מה-14 במרץ תשתמש בהם רק במקרה של אי-שיתוף פעולה

סגן שר הבריאות, יואב קיש, תקף היום (שני) בחריפות את החלטת בג"ץ לצמצם את השימוש באיכוני שב"כ החל מאמצע החודש. 

בהחלטה נקבע הממשלה אינה יכולה להמשיך להסמיך את השב"כ באופן גורף לסייע בביצוע חקירות אפידמיולוגיות, ועליה להגביל את ההסתייעות בארגון רק לחולים שאינם משתפים פעולה בחקירה אפידמיולוגית או שלא דיווחו כלל על מגעים. 

קיש ציין כי "מדובר ב‏התערבות בוטה של בג"ץ במלחמה בנגיף. החל מ14.3 ביטול למעשה של שימוש ביכולות השבכ לאתר חולים. ‏עד היום הצלנו יותר חיים של 500 אלף ישראלים בזכות היכולת של השב"כ. ‏ב14.3 בגלל בג"ץ זה ייגמר".

צילום: רועי אברהם, לע״מ

עוד הוסיף: "‏לדעתי זהו פשע נגד בריאות אזרחי ישראל. נשאר רק לברך על הישג החיסונים האדיר שאולי ייתר את הצורך". 

בעתירה, שהגישו ארבעה ארגונים אזרחיים, התבקש בית המשפט להורות על בטלותו של "חוק הסמכת השב"כ" - ולחלופין לבטל את הכרזת הממשלה על הסמכת שב"כ מכוח החוק.

הרכב השופטים, שכלל בין היתר את נשיאת ביהמ"ש העליון השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר, השופט יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, החליט כי יופסק השימוש הגורף בשב"כ וכי על הממשלה לגבש קריטריונים מדידים שיקבעו את היקף ההסתייעות בשב"כ ויבטיחו כי הסתייעות זו תהווה כלי משלים בלבד.

"לשם גיבוש הקריטריונים האמורים, תיקבע תקופת התארגנות כך שהמועד האחרון לגיבושן יהא יום 14.3.2021, וכי ממועד זה ואילך, תוגבל בכל מקרה הסמכת השב"כ רק לאותם מקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, בין בכוונת מכוון ובין בשל מגבלות זיכרון או שלא מסר כלל דיווח על מגעים", כתבו השופטים בהחלטתם.

עוד הוסיפו: "ההסדר המעוגן בחוק, המאפשר לממשלה להכריז על הסמכת השב"כ לסייע בביצוע חקירות אפידמיולוגיות לתקופה של עד 21 יום, הוא הסדר חריג הפוגע פגיעה ממשית בזכות החוקתית לפרטיות". עוד נקבע כי "בהינתן הנסיבות החריגות של התקופה, אין מקום להתערבות שיפוטית בתוקף ההסדרים הקבועים בו עצמו". 

השופטים אף הסבירו כי "'תמרורי האזהרה' הברורים שמציב החוק בדמות המנגנונים השונים הכלולים בו, מטרתם למתן את הפגיעה בזכות לפרטיות והתקופה המוגבלת שנקבעה מלכתחילה ביחס למשך תוקפו של החוק". 

השופטים התמקדו בבחינת אופן הפעלת שיקול הדעת המנהלי על ידי הממשלה בהחלטותיה על הסמכת השב"כ. הם הדגישו כי "מאז חקיקת חוק הסמכת השב"כ חלו תמורות ושינויים עובדתיים משמעותיים בתמונת ההתמודדות עם הנגיף, ובכללם שילוש היקף מערך החקירות האפידמיולוגיות האנושיות והתקדמותו של מבצע החיסונים". 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...