עם עד מדינה כזה לא צריך הגנה

דומה שעד המדינה ניר חפץ הופך לאט־לאט, שלא במתכוון, לעד הגנה מרכזי. פעם אחר פעם הוא תומך בקו ההגנה בטיעונים מהותיים, ולעיתים אף נשמע כאילו נתניהו מדבר מגרונו ממש. דומה שהסנגורים לא יכלו לבקש עד תביעה טוב ממנו.

ניר חפץ הוא העד החשוב ביותר של התביעה. הוא היה איש סודה של משפחת נתניהו, ובאמצעותו התביעה קיוותה להראות מצידו של ראש הממשלה לשעבר מודעות שוחדית של תן וקח, שתכריע את סעיף השוחד בתיק 4000; תן באמצעות הרגולציה שנתניהו העניק, וקח באמצעות הסיקור החיובי הנטען באתר וואלה. חפץ גם קשור לכלל התיקים. אם ישועה והעדים האחרים יכלו לדבר על התוצאה, חפץ יכול היה לקשור את המניע.

חפץ אמנם גיבה וחזר על דברי העדים הקודמים, שלפיהם נתניהו התערב בסיקור התקשורתי, ואף היה אובססיבי בנושא התקשורת בכלל, אך בחלקים המהותיים הוא תומך בקו ההגנה. השיא היה אתמול, כשאמר מעל דוכן העדים כי "להציג סיקור תקשורתי כשוחד זה על גבול ההזיה. אני הרבה זמן בתקשורת, ויחסים כאלה זה עניין שבשגרה. החקירה הזו היא אג'נדה של רשויות האכיפה ושל גורמים בתקשורת. חשבתי את זה אז וגם היום", ואף הוסיף כי "תיק 4000 לא היה בא לעולם אם נתניהו לא היה ראש ממשלה", לתדהמת היושבים באולם.

את הדברים האלה לא אומר סנגור, אלא עד התביעה החשוב ביותר בתיקי נתניהו. הוא למעשה קובע נחרצות כי לא היה כל דבר חריג בהתערבות של נתניהו, ומגחך על כתב האישום שהוגש בעניין זה. ואם זה לא מספיק, הוא חוזר ומדגיש: "נתניהו מעולם לא ביקש ממני להעביר מסר רגולטורי למאן דהוא - נאדה", וגם מספר כי הוא הוזהר לא להגיע למחוזות בלתי חוקיים במשא ומתן שניהל עם ארנון (נוני) מוזס בעניין תיק 2000.

ניר חפץ מצטייר עד עתה כעד אמין הרבה יותר מישועה. נכון, יש לו בעיות זיכרון קשות ולפעמים הוא סותר את עצמו בדברים שאמר באולם לעומת החקירה, ולהפך. חלק מהדברים שאמר מאוד לא ינעמו לאוזניו של נתניהו, אך דבר זה דווקא מגביר את אמינותו. ניכר שהוא משתדל לבטא את ההתרחשויות באופן כן ואמיתי ועם לא מעט אמוציות, בגין ההתעללות שעבר בחקירות המשטרה.

בעבר נזהרתי מלקבוע מסמרות לגבי כיוון המשפט שעדיין מתנהל ומובן שדברים עדיין יכולים להשתנות, אך לקראת סוף חקירתו הנגדית של עד המפתח של התביעה, אם זה כל מה שהפרקליטות יכלה לייצר, ניתן לומר בזהירות - לא כצעקתה.