הממשלה הגישה היום (ראשון) לבג"ץ את תגובתה לעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר. בתגובתה לעתירות, טוענת הממשלה כי פעלה במסגרת סמכותה החוקית, וכי המשך כהונתו של בר בלתי אפשרי לנוכח משבר האמון שנוצר.
רה"מ נתניהו: "בשל חוסר-אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ*
בתגובה שהוגשה לבית המשפט, מדגישה הממשלה כי "כפיית המשך כהונתו של אדם בתפקיד בעל חשיבות עליונה בעתות שלום ועשרות מונים למעלה מכך בעת מלחמה, אינה מתקבלת על הדעת" וכי "כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה".
הממשלה מדגישה כי תקינות היחסים בין הממשלה לראש השב"כ הינה "עניין אקוטי ביותר לבטחונה של המדינה", ומציינת כי "במציאות הקיימת ר' השב"כ איננו יכול להמשיך בתפקידו".
בהתייחסות לכשל 7 באוקטובר, טוענת הממשלה כי "כשל הלילה שלפני השבעה באוקטובר, עליו אין מחלוקת, איננו מותיר כל אפשרות לפיה יסיים ראש שירות הבטחון את כהונתו במועד הקצוב לכך".
הממשלה גם מכחישה את הטענה לפיה ההחלטה על הדחת בר קשורה לחקירות כלשהן, וטוענת כי "אין שחר לטענה כי בבסיס החלטת הממשלה עומדת חקירת שב"כ כזו או אחרת" וכי "החלפת ראש השב"כ לא תשפיע כמלוא הנימה על חקירה זו".
בסיכום תגובתה, מדגישה הממשלה כי "המשפט יכול לאסור על בעל תפקיד מלעשות פעולה, אבל הוא לא יכול לכפות עליו תובנות אישיות כמו לתת אמון באדם", וכי החלטה שיפוטית שתכפה את המשך כהונתו של בר "תנסה להותיר את ר' השב"כ פורמלית בתפקידו, אבל היא לא תוכל לכפות התנהלות אמתית ונכונה של ממשלה, ראש ממשלה וראש שירות ביטחון".
לדברי הממשלה, "מציאות כזו בעת מלחמה הנה חסרת אחריות ומסכנת שלא לצורך את בטחון המדינה ואזרחיה בכל יום שעובר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו