ביהמ"ש המחוזי קבע: אישה לא תוכל להשתמש בעוברים מוקפאים ללא הסכמת האב הביולוגי

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע השבוע פסיקה חשובה בסוגיית שימוש בעוברים מוקפאים לאחר פרידה. ברוב דעות הפכו השופטות שרה לוין וגילת-כהן את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, וקבעו כי אישה לא תוכל להשתמש בעוברים מוקפאים ללא הסכמת האב הביולוגי - גם במקרה של שימור פוריות עקב מחלה. פסק הדין מעלה שאלות מהותיות על ההתנגשות בין הזכות להורות לבין הזכות שלא להיות הורה, ומדגיש את חשיבות ההסכמה המפורשת בטיפולי פוריות.

המקרה עוסק בבני זוג שהיו בקשר חברי במשך כשנתיים, מבלי שמיסדו את הקשר הזוגי או תכננו להביא ילדים. בשנת 2015, עקב מחלתה האונקולוגית של האישה, נקלעו להליך שימור פוריות "חירומי". תוך ימים ספורים נדרשו להחלטות אישיות הרות גורל אליהן לא נערכו. במסגרת ההליך נוצרו שלושה עוברים מוקפאים מביציותיה וזרעו של בן זוגה דאז.

בעת ביצוע ההליך, לא ידעו הצדדים שהאישה תיאלץ להפסיק את הטיפול לשאיבת ביציות נוספות ולעבור כריתת רחם. ההנחה הייתה כי לאחר הסבב הראשון תתחיל האישה סבב טיפולים נוסף, אך למרבה הצער הוא נגדע. זמן קצר לאחר מכן נפרדו בני הזוג.

כחמש שנים לאחר הקפאת העוברים, באוקטובר 2020, פנתה האישה לבן זוגה לשעבר וביקשה את הסכמתו לעשות שימוש בעוברים המוקפאים באמצעות הליך פונדקאות. משסירב, הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, שנעתר לבקשתה והתיר לה להשתמש בעוברים.

"כמיהתה של המשיבה היום לילד שיהיה ילדה הגנטי, מובנת ומעוררת אמפתיה גדולה. אך לטעמי לא ניתן לוותר על יסוד ההסכמה של המערער", כתבה השופטת לוין. "ההכרה המבורכת בזכות החוקתית להורות, לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות והמשפטיות, לא יכולים לסייע בידה בנסיבות המצערות של המקרה שלפנינו".

"כמיהתה של המשיבה היום לילד שיהיה ילדה הגנטי מובנת ומעוררת אמפתיה גדולה, אך לא ניתן לוותר על יסוד ההסכמה", כתבה השופטת לוין

שופטות הרוב הדגישו בפסק דינן את חשיבות ההסכמה בטיפולי פוריות: "יסוד ההסכמה המתחייבת לשימוש בעוברים המשותפים הוא מהותי וכבד משקל, בהיותו הסכם העוסק בזכויות הפרט המקודשות ביותר – הזכות להורות והזכות לאוטונומיה".

לדבריהן, למרות שהמערער לא שיתף את המשיבה בלבטיו לגבי עתיד הזוגיות בעת הליך שימור הפוריות, הדבר אינו יכול להוות תחליף להסכמה פוזיטיבית שלו לשימוש בעוברים. בדעת מיעוט, השופט יעקב דנינו סבר כי בהתנגשות בין זכות האישה להיות אם לילד הנושא את מטענה הגנטי לבין זכותו של האיש שלא להיות הורה בעל כורחו, הזכויות אינן שוות משקל. הוא הצביע על האפשרות לנתק את הזיקה ההורית של האב מהילד העתידי.