הותר לפרסום כי פרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד אשר בנימין וייס, תושב בני ברק, הנאשם שבהכוונת סוכנים איראניים עקב אחרי מדען גרעין ישראלי במטרה לחסלו. הוא נאשם בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב ושיבוש מהלכי משפט.
בכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד יונתן אליהו טל מפרקליטות מחוז ת"א, נאמר כי וייס הופעל ע"י סוכן איראני וביצע עבורו משימות שונות, שיש בהן כדי לפגוע בביטחון המדינה.
בהנחיית הסוכן האיראני ובהכוונתו, תיעד וייס באמצעות מצלמת "גו פרו" את ביתו ואת רכבו של מדען גרעין ישראלי, שזהותו אסורה בפרסום, ושלח את התיעוד לסוכן לצורך קידום תוכנית החיסול. הסוכן האיראני שלח את התיעוד לצעיר משכונת בית צפאפה בירושלים, עליו הוטלה המשימה להוציא אל הפועל את תוכנית החיסול (כתב האישום נגד הצעיר ו-6 נאשמים נוספים הוגש בשבוע שעבר לביהמ"ש המחוזי בירושלים).
עוד עולה מכתב האישום, כי בהנחיית הסוכן האיראני, הצית הנאשם רכבים, השליך צינורות בכבישי ישראל, ריסס כתובות גרפיטי ותלה מאות כרוזים מסיתים בתל אביב וברמת גן הקוראים למרי אזרחי.
וייס נדרש להוכיח לסוכן האיראני שהמשימות שהוטלו עליו בוצעו, באמצעות צילום ושליחת התמונות והסרטונים לסוכן. את הפעולות ביצע הנאשם תמורת תשלום כולל של אלפי דולרים, שבוצע באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים.
נשלח לאסוף שקית מסתורית בגן ציבורי
מהחקירה, עלה שוייס נשלח לאסוף שקית מסתורית שננטשה בגן ציבורי בעיר פתח תקווה. את המיקום המדויק קיבל מסוכן חוץ שלפי החשד פעל מטעם מדינה עוינת. וייס אף קיבל סרטון, בו תועד אדם לא מזוהה מניח את השקית במקום, ובהנחיית הסוכן יצא למקום לאסוף אותה.
כשהגיע לגן ולא מצא את השקית, דיווח בחזרה למפעילו. החוקרים הצליחו לאכן את הטלפון של וייס בתאריך 28 באוגוסט 2024 בעיר פתח תקווה, מה שתואם את המשימה שקיבל על פי החשד מהסוכן החיצוני. וייס עצמו אישר את קיום המשימה ואת נוכחותו בעיר באותו היום.
קיבל הנחייה לתלות כרזות מסיתות בת"א
כמו כן וייס הודה כי קיבל הנחיות להדפיס כרזות מסיתות ולתלות אותן באזורים שונים בתל אביב. לפי החקירה, הוא תלה את הכרזות, צילם אותן לתיעוד, ולאחר מכן הסיר אותן. בנוסף, נמצא כי שלח את הכרזות לבית דפוס שהוציא אותן לפועל על פי תיעוד מיילים, שהועברו מהכתובת של וייס עצמה. במסגרת חיפוש מקיף במחשב האישי של וייס, התגלו ביטויים מחשידים שחיפש באינטרנט כמו "רחובות מרכזיים בתל אביב". הוא הודה כי צילם דפים שעליהם כתובות כגון "שלום תל אביב" ו"שלום גבעתיים" והעמיד אותם על רקע נופים שונים בישראל, כמו רמת גן ומושב בית חלקיה.
רכס SIM מיוחד וצילם בית ברחובות
וייס גם רכש כרטיס SIM ייעודי והכניסו למכשיר טלפון ישן שברשותו, במטרה להבטיח תקשורת חשאית עם הסוכן החיצוני. לטענתו, הבין שדרישה זו נועדה לשמור על אופי הפעילות בחשאיות. בחקירתו הודה וייס כי ריסס כתובות גרפיטי בעלות מסרים מסיתים, אך ציין כי מחק אותן מיד לאחר מכן. עם זאת, הוא לא הצליח לזכור את המיקומים המדויקים, דבר שמנע מהחוקרים לבחון את טענתו למחיקת הכתובות.
אחד החלקים המטרידים ביותר בפרשה הוא צילום של בית ברחובות, אשר נמסר לסוכן החוץ. וייס השתמש במצלמת גו-פרו כדי לתעד את הבית ולשלוח את החומר לסוכן, וציין כי זיהה רכב שחור חונה בחניה מקורה סמוך לבית. בחקירתו, וייס סיפק מספר גרסאות סותרות בנוגע לזהות דיירי הבית ולפרטי התיעוד שהעביר.
אחת מהעדויות הבולטות לחומרת הפרשה כוללת העברות כספים בשווי של כ-25,271 דולר אמריקאי לארנקים דיגיטליים שנפתחו על ידי וייס. בחקירה התברר כי הכספים הגיעו מאיש קשר חיצוני, אשר על פי החשד היה קשור למפעיל איראני.
וייס גם ניסה להסתיר את הקשר שלו לסוכן החוץ ושיבש את מהלכי המשפט באופן שיטתי. כאשר הבחין בשוטרים שהגיעו לחפש את ביתו, השליך את הטלפון האישי שלו והכווין את החוקרים למיקומים כוזבים בהם טען שהחביא את המכשיר.
בחקירה טען שלא ידע על זהות מפעיליו
בתחילת חקירותיו, וייס טען כי לא ידע על זהות מפעיליו וכי חשב שמדובר בגורם עברייני או פוליטי. עם זאת, ככל שהתקדמה החקירה והוצגו בפניו הראיות המצטברות, חזר בו מהצהרותיו, והודה כי "העריך בסבירות גבוהה שמדובר בגורם איראני". לדבריו, הוא ניסה לשכנע את עצמו שמדובר בגורם עברייני, כיוון ש"לא רצה להאמין שהוא משתף פעולה עם גורם עוין למדינה."
חקירת הפרשה כוללת ממצאים רבים המעידים על כך שוייס ידע היטב עם מי הוא פועל ומהן השלכות פעולותיו. העובדה כי המשיך בקשר עם סוכן החוץ גם לאחר שהעביר לו תיעוד של בית מדען הגרעין, ושנעשה שימוש במכשירי טלפון ובאמצעים דיגיטליים לשמירה על חשאיות הקשר, מעידות על הבנתו הברורה לסיכון ולמשמעות הביטחונית שבמעשיו.
הפרקליטות מבקשת להורות על מעצרו של וייס עד תום ההליכים המשפטים נגדו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו