הסחבת בתיקי בתי המשפט היא תופעה פוגענית ומוכרת, אך לראשונה פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט דוח נתונים המצביע על מי שלשיטתה נושא באחריות על מריחת התיק - הסנגורים והשופט. הדוח הוגש בתיק הונאת מס אשר כתב האישום הוגש ב-2016, על עבירות מ-2005 ומאז נמרח 7 שנים בבית משפט השלום בירושלים. הסנגורים מצדם טוענים כי הפרקליטות היא זו שהתשרלה ואילו השופט טוען כי מדובר בתיק מורכב.
בשנת 2016 הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד חברת "אפגראדבל" ושני מנהליה זלמן זבדצקי ועמרם גונן. לפי כתב האישום, שכאמור עוד לא התקבלה ההכרעה השיפוטית בו, מואשמים המנהלים כי הגישו לרשות המיסים חשבוניות פיקטיביות כדי לנפח באופן כוזב את הוצאות החברה ועל בסיס כך לבקש החזר מע"מ. מדובר על חשבוניות בהיקף של 20 מיליון שקלים והחזר מע"מ בהיקף של 2.5 מיליון שקלים.
כתב האישום הוגש ביחס לעבירות שתחילתן ב-2005, שנה בה בוצעה ההתנתקות מרצועת עזה. בינתיים ישראל כבר הספיקה לחזור ולכבוש מחדש את רצועת עזה אך שנת 2024 והתיק עודנו מתנהל בסך כולל של כ-7 שנים וסיומו אינו נראה באופק. פרקליטות מחוז ירושלים התובעת בתיק איבדה את הסבלנות והגישה לראשונה אי פעם דוח נתונים המצביע על הסנגורים ועל השופט כאחראים על הימרחות התיק, אף שהפרקליטות לא כתבה זאת במפורש.
בדוח נכתב כי אף שכתב האישום הוגש ב-2016, רק שנתיים לאחר מכן, ב-2018 התקיים הדיון הראשון בתיק בפני השופט איתן כהן מביהמ"ש השלום בירושלים. פרשת התביעה הסתיימה כארבע וחצי שנים מהגשת כתב האישום, בפברואר 2023. במאי אותה שנה, הגישה ההגנה בקשת "אין להשיב לאשמה" ולמעלה מחצי שנה שהשופט כהן לא מקבל החלטה בבקשה. הפרקליטות כתבה "יודגש, מיום הגשת כתב האישום ועד כתיבת מסמך זה חלפו 7 שנים ו-7 חודשים".
זו לא פעם ראשונה שהפרקליטות מבקשת לקדם תיק שנמרח, אלא שלראשונה כאמור מציגה גם דוח נתונים על ביטול הדיונים בתיק עם אשמה מרומזת כלפי השופט והסנגורים. לפי הדוח, בתיק נקבעו 71 דיוני הוכחות אך רק 45% התקיימו כלומר מרביתם בוטלו. לפי הדוח, 59% מהדיונים בוטלו לבקשת הסנגורים בתיק, 31% בוטלו לבקשת השופט בעצמו ואילו רק 10% כלומר 4 דיונים בלבד, בוטלו לבקשת הפרקליטות. בסוף הדוח נרמז "המאשימה תבקש מבית המשפט הנכבד לקדם את ניהול התיק".
תגובת השופט איתן כהן:"מדובר בתיק כלכלי שעוסק בפרשה רחבת היקף. בכתב האישום נכללו 126 עדי תביעה. ניהול התיק התארך באופן חריג והשופט מצר על כך, בין היתר בשל מצבו הרפואי של אחד הנאשמים שחודשים ארוכים מנע ממנו להתייצב מחמת ניתוח, אשפוז וצורך בשיקום; תקופת הקורונה שלא אפשרה קיום דיונים ובפרט כשמדובר בנאשמים מבוגרים השייכים לקבוצת סיכון; מצבו הבריאותי המתמשך של סנגורו של אחד הנאשמים, מחלת סניגורית של נאשם נוסף ולאחרונה גם קשיים בריאותיים של השופט. ניהול התיק בעיצומו, התקיימו עד כה 43 דיונים, פרשת התביעה הסתיימה ובקרוב תחל פרשת ההגנה".
תגובת הסנגורים:
עו"ד זיוה ארנסטי:
"אפשר היה ל "חשוד" ב פרקליטות כמי שמניעת עינוי דין לנאשמים חשוב לה יותר מאשר לסניגורים ולנאשמים עצמם. אלא שהפרקליטות "שכחה" בנוחות רבה לציין כי מדובר בחקירה שהחלה בשנת 2011 והסתיימה בתחילת שנת ,2013 כאשר כתב האישום הוגש כ- 3 שנים מתום החקירה, בניגוד להנחיות היועמ"ש. מיום הגשת כתב האישום ועד תחילת פרשת התביעה חלפו ארבע שנים משום שהפרקליטות לא העבירה לידי הגנה את מלוא חומרי החקירה. בתקופה זו בוטלו 12 דיונים שלא באו לחשבון באשר הוגש לביהמ"ש. בנוסף, בתיק 120 עדי תביעה שעדות כמה מהם נמשכה מספר ימים כך שביחס לכמות העדים והיקף החומר בתיק, משך ניהול התיק הינו סביר בהחלט. מניעת עינוי דין לנאשמים אינ ה באמת עומדת בראש מעייניה של הפרקליטות, אלא אינטרסים כאלו ואחרים"
מי שירת ומי השתמט: הקרב המשפטי בין בן כספית לבין השר אמסלם נגמר בפשרה
היועמ"שית: האופן שבו הממשלה הציגה את דבריי לא משקף אותם נכונה
פרסומת | שומעים את העתיד
עורכי דינו של נתניהו: לזמן עדי הגנה ובעלי תפקידים בגופי האכיפה במקביל לעדות ראש הממשלה
פרשת מקורבי בן גביר: בית המשפט הורה להחזיר את הטלפון הנייד של נצ"מ מועלם
עו"ד יובל ליכטר:"האחריות ל - "הימשכות הליכים" ככל שקיימת תיוחס לגורם שהביא להימשכותם ע"י מעשיו ומחדליו ולא לגורם שטכנית הגיש יותר בקשות לבית המשפט. ממועד סיום חקירת רשות המסים 01/01/2013 ועד למועד הגשת כתב האישום עיכבה הפרקליטות את הטיפול בתיק במשך 1,270 ימים. משהוגש כתב האישום ובשלב המקדמי בלבד עיכבו מעשי ומחדלי הפרקליטות את ההליך ב- 908 ימים נוספים. במשך זמן רב לא הועבר להגנה חומרי חקירה שהתבקשו ואף נמתחה על כך ביקורת של ביהמ"ש. דיונים רבים נדחו בהסכמת הפרקליטות או בשל מחדליה. מטרת הגשת הבקשה לבית המשפט היא העברתה לידי התקשורת והפעלת לחץ על בית המשפט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו