בג"ץ הוציא הערב פסק דין בו מחייב את המדינה לממן בריתות מילה למתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים במערכי הגיור הפרטיים. בעוד המדינה בתמיכת היועמ"שית טענו כי המימון ניתן רק למתגיירי הגיור הממלכתי ואף מתגיירים אורתודקסיים בגיור פרטי אינם מקבלים מימון, בג"ץ קבע כי הדבר נוגע את עקרון השוויון כיוון שרק מתגיירים אורתודקסים זוכים למימון.
"לכתחילה לא מוטלת על המדינה חובה לממן הליך של ברית מילה לצורך השלמתו של הליך הגיור, אולם, כאשר היא בוחרת לממן אותו, הרי שעליה לעשות כן על בסיס של שוויון ומתוך כבוד לחופש הדת של מי שניצב בפני הבחירה בין מסלולי גיור שונים" כתבה השופטת דפנה ברק-ארז בפסק הדין.
"משפסיקתו של בית משפט זה הכירה בכך שגיורים הנעשים במסגרת קהילה יהודית מוכרת (כמו רפורמים וקונסרבטבים - נ"ב) הם שווי מעמד לעניינו של חוק השבות – הרי שיש לראות בהם חלק מקבוצת שוויון לצורך מימון ההליך של ברית מילה שהוא חלק בלתי נפרד של הליך הגיור".
שר הפנים ח"כ משה ארבל (ש"ס), אמר בתגובה להחלטת בית המשפט: "ההחלטה מעודדת ומאפשרת הלכה למעשה הפרטה של תהליך ההתאזרחות שלא באמצעות המערך הממלכתי".
שופטי העליון נכנס לדיון בצמצום חוק עילת הסבירות (ארכיון) // נטעאל בנדל
השופטת התייחסה לטענות המדינה וכתבה כי "המשיבים טענו כי למעשה ההבחנה אינה בין גיור אורתודוכסי לבין גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים, אלא בין גיור ממלכתי לבין גיור פרטי. אולם, טענה זו אינה מספקת כאשר יש זיהוי חד-חד ערכי בין גיור ממלכתי לגיור אורתודוכסי".
לדבריה, "מערך הגיור הממלכתי מאפשר גיור במתכונת אורתודוכסית בלבד, וכך כל החפץ בגיור במסגרת אחד מן הזרמים המוכרים האחרים ביהדות בת זמננו נדרש לפנות להליך גיור פרטי, שאינו זוכה למימון של ההליך הרפואי הכרוך בברית המילה. לטענת המדינה גם מי שמתגייר בגיור אורתודוכסי פרטי על-ידי בית דין של העדה החרדית, אינו זוכה למימון ברית המילה. אין בכך כדי לגרוע מן העובדה שהמצב הקיים מהווה הפליה פוגענית במיוחד כלפי מי שהשקפת עולמו אינה אורתודוכסית".
"הפרטה של חוקי ההגירה"
ארבל הוסיף בתגובתו להחלטה, כי "כממונה על מדיניות ההגירה של ישראל אני מוצא לנכון להתריע כי האחריות על תוצאות ההחלטה מוטלת על מקבליה.
"אני עומד על כך שיקודם החוק לגיור ממלכתי אותו הובלתי בכנסת בשנים האחרונות, בכך יינתן מענה ראוי ותוסדר מדיניות ההגירה המתיישבת עם זהותה היהודית של המדינה ועצירת תהליכי הפרטה של חוקי ההגירה לגופים פרטיים".
כזכור, בספטמבר הראשונה דווח לראשונה בישראל היום כי שופטי בג"ץ לוחצים על המדינה לממן גיורים רפורמים וקונסרבטיבים במערכי הגיור הפרטיים. מוריה פרימן, ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, הגיבה לשופטים במחאה "מה הבסיס המשפטי שמקנה חובה משפטית למדינה לממן חובה במסגרת ממלכתית?" והזהירה את השופטים שאם יקבלו את העתירה הם למעשה יכריחו את המדינה לממן גם שירותים פרטיים אחרים שיש להם מקבילה ממלכתית.
עו"ד אורלי ארז לחובסקי ועו"ד ניקול מאור מהתנועה הרפורמית שייצגו את התנועות מסרו בתגובה לפסק הדין כי "פסיקה זו שבה ומוכיחה את הצורך בבית משפט חזק ועצמאי שייתן מענה למי שזכויותיהם נפגעות ע"י הממשלה." רקפת גינסברג מנכ"לית התנועה המסורתית הגיבה כי " ההחלטה המבורכת הזו של בג"צ מדגישה שוב את המובן מאליו, שברור מתמיד בימים אלה: יש יותר מדרך אחת להיות יהודי".
שר הדתות מיכאל מלכיאלי מסר בתגובה: "מצער שדווקא בימי מלחמה, ימים בהם כוחות האור של עם ישראל נלחמים בכוחות האופל המבקשים להשמידנו רק בשל היותנו יהודים ששמרו על זהותם אלפי שנים, ובעיצומם של ימי החנוכה בהם גזרה מלכות יוון על המילה, יש מי שמוצא לנכון לפגוע פגיעה נוספת בזהותה היהודית של המדינה ובמסורת היהודית שהיא העוגן עליו נשענת שיבת ישראל לארצו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו