המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום (חמישי) ערעור על גזר דינו של גאורגי ז'לקוב (64) מאבטח ב"כרמלית" בחיפה, אשר הורשע כי רצח את דימיטרי יונגרוב ז"ל, דר רחוב שהזמין לשהות בביתו ומשסרב להתפנות ממנו - ירה בו למוות.
ז'לקוב הודה והורשע ברצח ונגזרו עליו 18 שנות מאסר בפועל. כעת, מבקשת הפרקליטות לערער על העונש, אשר לטעמה הינו נמוך מרמת הענישה הנהוגה ומשדר מסר של סלחנות כלפי מי שפגע בקדושת החיים של אדם אחר.
הצמיד את הקנה אל מצחו של המנוח והציע לו להתפלל
כזכור, על פי כתב האישום, בזמן שאשתו של ז'לקוב ביקרה בחו"ל, עבר דר הרחוב להתארח בביתו. במספר הזדמנויות שונות, לבקשתו של יונגרוב, נתן לו ז'לקוב סכומי כסף לשימושו. כאשר שבה אשתו של ז'לקוב מחו"ל היא גילתה כי דר רחוב מתגורר בבית – ולכן עברה לגור במקום אחר, תוך שהיא מבקשת מז'לקוב לדאוג לכך שיונגרוב יעזוב את הדירה.
ב-21 באוגוסט ביקש ז'לקוב מאשתו להמתין לו מחוץ לבניין בזמן שהוא פועל להרחיק את יונגרוב. לפי האישום, שאותו הגישה פרקליטות מחוז חיפה, "הנאשם נכנס לדירה והחל להתעמת עם המנוח בנוגע למגוריו ובנוגע לשימוש שעשה המנוח בטלפון הנייד של הנאשם". במהלך העימות החליט ז'לקוב להמית את המנוח: "הנאשם הוציא מהכספת אקדח, מסוג יריחו 9 מילימטר, שהוא מחזיק בביתו מתוקף עבודתו, הצמיד את הקנה אל מרכז מצחו של המנוח והציע לו להתפלל".
יונגרוב, כך טוענת הפרקליטות, אמר לז'לקוב שהוא אינו מעוניין להתפלל – ובשלב זה הוא ירה בו וגרם לפציעתו האנושה. לאחר האירוע הניח ז'לקוב סכין מטבח בסמוך ליונגרוב, על מנת להציג מצג שווא ולפיו הוא איים עליו בסכין טרם הירי. על אף שהמנוח גסס, נמנע ז'לקוב להזמין לו כוחות הצלה, ורק לאחר מספר דקות ובהמלצת אשתו התקשר הנאשם למשטרה ודיווח על כך שירה במנוח.
ז'לקוב הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ברצח ביסוד נפשי של כוונה ושיבוש מהלכי משפט ונגזרו עליו 18 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי למשפחת המנוח בסך 120 אלף שקלים.
מסר של סלחנות
בערעור שהוגש על ידי עורכות הדין תמר בורנשטיין ולינור בן אוליאל מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נטען כי מדובר בעונש נמוך מן הרף אשר הציב בית המשפט העליון ביחס לעבירות מסוג זה. לעמדת הפרקליטות, מדובר באירוע הקרוב בחומרתו לעבירת רצח בנסיבות מחמירות, שעונשה מאסר עולם חובה, ועל העונש לשקף זאת.
עוד טוענת המדינה כי בית המשפט נתן משקל יתר לנסיבות שאינן מופיעות כלל בכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון ומשכך הוסכם על שני הצדדים. כך למשל, בית המשפט המחוזי קבע כי מידת התכנון שנלוותה למעשה ההמתה לא הייתה מהותית, מאחר וקדם לה סירוב המנוח להתפנות מהדירה, דבר אשר גרם לנאשם מצוקה נפשית בגינה פעל "מתוך העדר מוחלט של שיקול דעת".
בערעור, מדגישה המדינה כי ז'לקוב הודה שהחביא את אקדחו תחת הכרית, פנה למנוח בשאלה, ואף הודה שניסה לשבש את הזירה בעוד המנוח גוסס לצידו. עובדות אלה, לצד הודאתו בעבירת רצח ביסוד נפשי של כוונה, לא מתיישבות עם הקביעות בדבר העדר מוחלט של שיקול דעת ומידת תכנון מינימלית.
המדינה טוענת כי המשקל הרב שהעניק בית המשפט לנסיבות שגוי וכי גזר הדין משדר מסר שיש בו סלחנות כלפי אדם שבכדי לפתור בעיה בחר לבצע מעשה רצח מחריד, וכעת מבקשים להחמיר בעונשו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו