היועמ"שית נגד "חוק טבריה": "תיקון פגום, מתעוררים קשיים"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהר-מיארה, הגישה הלילה (רביעי) לבג"ץ את עמדתה בעתירות הדורשות לבטל את "חוק טבריה" שהגיש חה"כ עמית הלוי מהליכוד.

החוק, כזכור, נועד לסלול את ניצחונו בבחירות לעיריית טבריה של מועמד ש"ס. עמדתה של בהרב מיארה היא שקיימים פגמים מהותיים בהסדר ביחס לתקופת הבחירות ולא ניתן להשלים עם כך.

לפי עמדת היועמ"שית, החוק שנחקק בתוך סבב הבחירות הנו פגום בשל היותו פרסנולי ופוגע בשוויון בין המועמדים. לעמדתה, אין לפסול את החוק בעת הזו אך יש למנוע את תחולתו בבחירות הקרובות.

"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק"

בעתירה, כתבה היועמ"שית כי החוק "נחקק בתוך תקופת הבחירות ובמטרה לאפשר התמודדות של מועמד מסוים. הוא פגום באופן אשר מעלה חשש משמעותי לפגיעה בשוויון בין המועמדים ובזכות לבחור ולהיבחר".

"יש בכך משום 'שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק' ותוצאה זו מובילה למסקנה כי קיימים פגמים מהותיים ביותר בהסדר, ביחס לתקופת הבחירות הנוכחית, שלא ניתן להשלים איתם".

בסוף דבריה כתבה היועמ"שית: "בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע כי משהחלה כבר תקופת הבחירות הנוכחית, תיקון 53 בכל מקרה לא יכול לחול על מערכת הבחירות הנוכחית לרשויות המקומיות. הפרשנות האמורה נותנת מענה למערכת הבחירות הנוכחית בלבד".

הטענה: החוק "נתפר"

כזכור, לפי החוק שאושר סופית במליאת הכנסת יו"ר ועדה קרואה יוכל להתמודד לראשות העיר. העותרים נגד החוק טוענים כי הוא ״נתפר״ עבור יו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בעז יוסף, מקורבו של השר לשעבר דרעי שמבקש להתמודד לראשות העיר טבריה בבחירות שיערכו באוקטובר.

היועמ"שית אפשרה לשר הפנים להגיש עמדה עצמאית לבג"ץ, וכך כתב בעמדתו שהוגשה: "החוק למעשה לא חידש וקבע נורמה חדשה יש מאין, אלא כל אשר נעשה על ידו, היה ביטול תיקון קודם לחוק משנת 2008".

"אין בסיס לטענה"

"כפי שלא היה כל פגם במצב החוקי שנהג כאמור, בוודאי שאין כל מקום לטענה לפיה יש בתיקון שהשיב את המצב לקדמותו, כל פגם לגופו. אשר על כן , בנסיבות אלו, בוודאי שאין כל בסיס ואף ראשית טענה להיותנו מדברים בחוק אשר נפל בו לגופו פגם חוקתי היורד לשורשו ואשר יש בו להביא לעצם הצורך בבחינתו ובוודאי לביטולו".

"אין המדובר בשינוי כללי המשחק המהותיים ובשלילת הזכות לבחור ולהיבחר ממאן דהוא, אלא כי אם בהרחבת הזכאות להציג מועמדות בבחירות לגורמים נוספים אשר יהיו חייבים גם הם לפעול בהתאם לכללי המשחק הקיימים". 

"עוד נכון להוסיף כי החשש בדבר פגיעה בשוויון בין מועמדים, מקבלת אף מענה נוכח סעיף 2 לתיקון המחייב ראש ועדה ממונה המבקש להתמודד בבחירות בתקופת צינון בת 90 ימים לפחות קודם הבחירות. הוראת סעיף זה מאיינת במידה רבה את הפגיעה בשוויון שבין המועמדים שכן ביום הבחירות ובתקופה הקרובה לו ראש הוועדה הממונה לא מחזיק בכל יתרון מובנה על יריביו".