לפני כחודש פורסם ב"ישראל היום" כי שר המשפטים לוין אינו חותם על מינויה של עו"ד איה דויטשר לתפקיד אב בית הדין של נציבות שירות המדינה, אף שנבחרה במכרז תקין. כעת מתברר, כי חבר ועדת המכרז, יו"ר איגוד המשפטנים עו"ד יצחק גורדון, כתב חוות דעת המתנגדת למינוי ובחר בדעת מיעוט במועמדים אחרים שקיבלו ניקוד גבוה יותר. הנציבות מסרבת להעביר לידי שר המשפטים פרטים אודות חוות הדעת והניקוד במכרז.
חברי ועדת המכרז אשר בחרו בדויטשר לתפקיד הם יו"ר הוועדה השופטת בדימוס נאווה בן אור ששימשה המשנה הפלילית לפרקליט המדינה, והמשנה הפלילית ליועמ"שית, עו"ד עמית מררי. דויטשר עצמה משמשת כיום בתפקיד בכיר בפרקליטות. תמיכה נוספת קיבלה דויטשר מחבר הוועדה אורי כהן המכהן כיום כאב בית הדין.
דויטשר זכתה מוועדת המבחן לדירוג הנמוך מבין שלושת המועמדים האחרים לתפקיד, אם כי בפער קטן. מי שדורג במקום הראשון הוא המועמד עו"ד יוחאי בן שמואל. למרות זאת, חברי הוועדה בחרו בדויטשר. חברי וועדת המכרז שבחרו בה התמודדו עם בעיה נוספת: בין יתר תנאי המכרז לתפקיד אב בית הדין למשמעת נקבע הצורך של המועמד ב"הכרות מעמיקה של חוק שירות המדינה (משמעת), התקנות שהותקנו מכוחו ופסיקת בתי המשפט ביחס לעבירות משמעת של עובדי המדינה", ואילו לדויטשר, כפי שעולה מהחלטת הוועדה, אין ניסיון בדיני המשמעת.
שלושת חברי הוועדה נימקו את הבחירה כי "למרות שלא דורגה בין שלושת המובילים, במהלך הדיון עלו יתרונותיה הבולטים". אילו יתרונות בולטים הועדפו על הבקיאות בדין המשמעתי? חברי הוועדה ציינו כי התרשמו מתפיסת עולמה לגבי חשיבות הדין המשמעתי "הגישה את מועמדותה לתפקיד זה מתוך תפיסתה הערכית בדבר חשיבות התפקיד", את ניסיונה בדיני עבודה, אף שלדיני העבודה רלוונטיות פחותה לעבודת בית הדין למשמעת ובנוסף "ניסיון ניהולי מרשים כמנהלת מחלקה גדולה וחשובה בפרקליטות המחוז".
החבר הרביעי בוועדה, עו"ד יצחק גורדון יו"ר איגוד המשפטנים, התנגד למינויה של דויטשר. גורדון עומד בראש ארגון העובדים המאגד תחתיו את כל היועצים המשפטיים לממשלה והמשפטנים בשירות המדינה. רק לאחרונה השבית גורדון את מערך הייעוץ המשפטי של המדינה כהתנגדות לרפורמה של שר המשפטים ללוין.
גורדון סרב להתייחס לפניית "ישראל היום" בנוגע לעמדתו אך חבר אחר בוועדה אמר כי בדיונים טען גורדון בנוגע להיעדר הניסיון של דויטשר בדין המשמעתי וכן כי מוטב למנות לאב בית הדין למשמעת גורם שאינו "תביעתי". גורדון תמך בשני מועמדים אחרים, המועדפת היא סנגורית מהסנגוריה הציבורית עליה כתב בחוות דעת המיעוט של המכרז כי "המועמדת בעלת ניסיון רב שנים והיכרות לעומק עם הדין המשמעתי ושימשה 10 שנים כתובעת וכממונה באגף המשמעת בנציבות, בהתאם לדרישות המכרז בו נדרשת היכרות מעמיקה עם הדין המשמעתי". לאחר שתיאר באריכות בחוות דעתו את תמיכתו בה סיכם "לאור כל האמור מתאימה בצורה הטובה ביותר לדרישות התפקיד ולמילויו בצורה המיטבית".
המועמד השני של גורדון הוא עו"ד איתן נעמן, משפטן מנציבות הביקורת על הפרקליטות. עליו כתב כי "המועמד הרשים בניסיונו המגוון מנקודות מבט שונות הן כפרקליט פלילי, הן כעובד הנבת"ם והן כממונה על תחום נפגעי עבירה בסיוע המשפטי, זאת לצד ניסיון משמעותי של שמונה שנים כדיין בבית הדין המשמעתי של מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין. המועמד הרשים בבקיאותו בדיני המשמעת, בחוק והוראותיו, בדיני הראיות ובהבנתו על היחס שבין הדין המשמעתי לדין הפלילי".
גורם בנציבות שירות המדינה אמר ל"ישראל היום" כי אף שהדבר התבקש, נציבות שירות המדינה מסרבת להעביר לשר המשפטים לוין מידע על פרטי ההליך, תוצאותיו ואודות דעת המיעוט של גורדון. לגבי הימנעות שר המשפטים לחתום על המינוי, אומרים בנציבות כי אמנם נכתב בחוק כי "שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ימנה את אב בית הדין" אך בפועל, כך טענו, מקומו של השר הוא לחתום על כתב ההסמכה של מי שבחרה ועדת המכרז בלבד, ואין לו סמכות מעבר לכך. בנוגע לטענה להיעדר ניסיונה של זוכת המכרז בדין המשמעתי אמר הגורם כי חלק מהשופטים בבית הדין למשמעת הגיעו ללא ניסיון בתחום המשמעתי ולמרות זאת הפגינו מקצועיות בתחום ועוד כי חברי הוועדה נימקו בצורה מספקת את בחירתם.
עו"ד טל מאירסון, עורכת דינה של עו"ד איה דויטשר מסרה בתגובה: "עו"ד איה דויטשר קורנהאוזר נבחרה, ברוב של שלושה כנגד אחד, כמועמדת המתאימה ביותר לתפקיד. זאת, על ידי ועדת בוחנים מקצועית, בהליכי מכרז ובהחלטה מנומקת שקבעה כי היא בעלת היכולות המקצועיות, הניסיון והכישורים האישיים המתאימים לביצוע התפקיד. השגה שהוגשה על ידי המועמדת בה תמך חבר הוועדה גורדון נדחתה על ידי נציב שירות המדינה. פרט לכך, לא הוגשו השגות או ערעורים כלשהם על החלטת הוועדה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו