הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון דחה היום את העתירה בעניין חוקתיותו של התיקון האחרון (מדצמבר 2014) לחוק למניעת הסתננות, למעט בעניין התקופה המרבית להחזקתם של מסתננים במרכז השהייה.
התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות מסדיר את מתקן המשמורת "חולות" ומאפשר החזקה של מבקשי מקלט בו ל-20 חודשים, עם ספירת התייצבות אחת בשעות הערב. כמו כן, התיקון מאפשר כליאה לשלושה חודשים בכלא "סהרונים" של מבקשי מקלט חדשים המגיעים לישראל.
בג"ץ הותיר את התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, למעט תקופת הכליאה למשך 20 חודשים של מסתננים במתקן חולות ללא משפט - הוראה זו בוטלה בשל חוסר מידתיות. בית המשפט החזיר את נושא תקופת החזקת המסתננים במתקן השהייה להחלטת הכנסת, שתקבע תקופת משמורת מידתית. הפסילה תכנס לתוקף בתוך 6 חודשים.
כמו כן, פה אחד נדחו הטענות בעניין הוראות החוק המאפשרות להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד שלושה חודשים. בית המשפט קבע כי בכפוף לפרשנות שהוצגה בפסק הדין להוראות אלה, אין מקום להתערב בהן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע שביעות רצון על כך שעמדת המדינה התקבלה עקרונית על ידי ביהמ"ש העליון, ולפיה לא ניתן להשלים עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית של מהגרי עבודה. רה"מ אישר כי ניתן לכלוא את המסתננים לצורך השגת ההרתעה הנדרשת. לצד זאת ציין נתניהו כי פסק הדין ילמד, והמדינה תפעל ליישמו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
שרת המשפטים איילת שקד פרסמה היום התבטאות יוצאת דופן, לקראת ההכרעה בבג"ץ. "אם יבוטל החוק בפעם השלישית, המשמעות תהיה הכרזה על דרום תל אביב כמתקן שהייה רשמי למסתננים", כתבה שקד בעמוד הפייסבוק שלה, וצירפה לפוסט סרטון שבו, לכאורה, נראה סודני התוקף נערה בדרום תל אביב.
הסרטון שצורף עורר סערה, וחלק מהגולשים טענו כי הוא אינו אותנטי וצולם בטורקיה. אחרי שעה קלה הוסר הסרטון, והוחלף באחר שכותרתו "טירוף בנווה שאנן – מסתננת מתנפלת על פעילות".
בהמשך הפוסט כתבה שקד כי "הערב יינתן פסק הדין בעניין חוק ההסתננות, חוק שכבר בוטל פעמיים על ידי בית המשפט העליון. נוסח החוק שאושר על ידי הכנסת בפעם הקודמת רך מידי, וההוכחה לכך היא שבחודשים האחרונים תופעת ההסתננות, שכמעט והתגברנו עליה, שבה ועשרות אפריקאים חדרו לישראל. מעתה ובכל שעתיים, ועד למתן פסק הדין, אעלה סרטונים המתארים את חייהם הבלתי נסבלים של תושבי דרום תל אביב".
לאחר פסיקת בג"ץ מסרה השרה שקד: "חשוב כי במדינה דמוקרטית מתוקנת הגדרת הסמכויות והתפקידים בין הרשויות תהיה ברורה... לא היינו צריכים להגיע לדיון שלישי בסוגיית חוק ההסתננות, וידיה של הרשות המחוקקת לא היו צריכות להקשר באופן בו נקשרו. זוהי הסיבה לנחיצותו של חוק יסוד החקיקה, שיביא להסדרת הסמכויות בין הרשות המחוקקת והשופטת".
"מדינת ישראל פועלת ביתר שאת בשנה האחרונה על מנת לפתור את סוגיית ההסתננות הבלתי חוקית בעזרת הגברת קצב היציאה למדינה שלישית. בחודשים האחרונים אנו עדים לתחילתו של גל הגירה חדש, בין השאר נכנסו מסתננים בפעם השנייה, כאלו שכבר קיבלו כסף בעבר מהמדינה ועזבו. הם שבו לעבוד. בימים אלו אנו מגבשים פתרון לסוגיית הנכנסים החדשים, פתרון שיפגע במוטיבציה להגיע לכאן", הוסיפה שקד.
חוק המסתננים הגיע היום בפעם השלישית לבג"ץ, בעקבות עתירה שהגישו נגדו ארגוני ועמותות זכויות אדם. לאחר שבעבר ביטל את החוק פעמיים, דן הערב בג"ץ בנוסח החדש.
הגרסה הקודמת, אותה פסל בג"ץ, איפשרה כליאה ללא הגבלת זמן ב"חולות", קבעה שלוש ספירות במהלך היום וכן כליאה לשנה בכלא "סהרונים" של מבקשי מקלט חדשים המגיעים לישראל. התיקון שנפסל ע"י בג"ץ לפני שנתיים, אפשר כליאה של מבקשי מקלט חדשים שהגיעו לישראל ב"סהרונים" לשלוש שנים.
העותרים טענו כי "תכליותיו של התיקון החדש זהות לאלו שבית המשפט פסל בעבר, ובראשן המטרה המוצהרת "לעודד" יציאה של מבקשי מקלט באמצעות שבירת רוחם, גם במקרים שבהם המדינה מכירה בסכנה הנשקפת להם במדינות מוצאם. כליאה של מבקשי מקלט ל-20 חודשים בחולות לא תסייע כהוא זה לתושבי דרום תל אביב, כי המתקן שולל את חירותם של אלפים, מאחר ובפועל המוחזקים לא יכולים לעמוד בעלות הנסיעה מדי יום בתחבורה ציבורית ולהתרחק מאזור המתקן".
כזכור, המדינה ביקשה מבג"ץ לדחות את העתירה שכן לעמדתה החוק המתקן הוא חוקתי, והוא נדבך חשוב במערך נורמטיבי וביצועי המעניק מענה מידתי, סביר ומאוזן לתופעה המורכבת שמדינת ישראל נאלצת להתמודד עמה בשנים האחרונות – היא תופעת ההסתננות. המדינה טענה כי החוק המתקן שונה באופן מהותי מהתיקון הקודם שלגביו קבע בג"ץ בדעת רוב כי הוא אינו חוקתי, וכי השינויים הם משמעותיים בהיקפם ובמהותם.
המרכז למדיניות הגירה ישראלית, טוען כי "מספר המסתננים שנכנסו לישראל ב-2011, שנת השיא של תופעת ההסתננות, גדול פי 43 ממספר האנשים שקיבלו מקלט באיחוד האירופי ופי 371 מהמספר בספרד, בהשוואה לגודל האוכלוסייה. בישראל שוהה קהילת המסתננים האריתראים הגדולה בעולם המערבי".
אורלי יוגיר, מנכ"ל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, מסרה לקראת מתן פסק הדין כי "לאור ההתגברות האחרונה בהסתננות לישראל, ביטול החוק או חלקו יעביר מסר מסוכן למאות אלפי המסתננים הפוטנציאלים המכלכלים את צעדיהם הבאים, דבר שיביא לחידוש שטף ההסתננות לישראל, מעל, מתחת, ומסביב לגדר, או בדרך הים. ביטול החוק יביא גם לעצירת הליך היציאה מרצון שמקדמת הממשלה. אנו מקווים כי שופטי בג"ץ יאפשרו למדינה לשמור על ריבונותה ולבצע את דבר המחוקק. אם לא, על נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה לפעול בהקדם על מנת לייצר חקיקה חלופית שתבטיח כי ההסתננות לישראל והמשך שהייה בה, ללא עילת מקלט, לא תשתלם בכל מקרב".
נציגי מבקשי המקלט מסרו כי "אנו מותשים מהניסיונות לכלוא אותנו שוב ושוב. אנחנו מקווים שבית המשפט יבין שאנחנו לא פושעים. אנחנו אנשים שבורחים מרצח עם ומדיקטטורה. אנחנו זקוקים להגנה. אין שום סיבה לשים אותנו בכלא. אנו מקווים שבג"ץ יבטל שוב את תיקון החוק ויקרא למדינה להסדיר את מצבם של כ-47 אלף מבקשי המקלט שנמצאים כיום בישראל".
הפורום המשפטי למען ישראל, אשר ביקש להצטרף לעתירה כידיד בית המשפט, טען כי "סוגית ההגירה עלולה ליצור במדינה מציאות חדשה ושונה בכל תחומי החיים והיקפה משתרע מעבר לשאלת מידת הפגיעה בזכויות האדם של המסתננים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו