מאסר על תנאי וקנס: בית המשפט גזר את דינו של אפי נוה בפרשת מעבר הגבול

שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, עינת רון לא ביטלה היום (שלישי) את הרשעתו בפלילים של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, ובת זוגו בר כץ, למרות בקשתם. נוה וזוגתו הורשעו בשלוש העבירות שבהן הואשמו עבירות של כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק וקבלת דבר במרמה, וגזרה עליהם חודשיים על תנאי ואלפיים שקלים קנס.

בגזר הדין ציינה השופטת עינת רון כי ביטול ההרשעה הינו חריג: ״אופי העבירות מחייבים הוקעה מעשית. מרום מעמדו ותפקידו של הנאשם כך גם הציפיה הציבורית ממנו. מקרה זה אינו נמצא במקרים החריגים בהם ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה״.

על פי כתב האישום, נוה וכץ הגיעו לנתב"ג בסוף ספטמבר וחזרו בתחילת אוקטובר. כפי שתכננו מראש, השניים ניגשו לעמדות באולם ביקורת הגבולות, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו ה"גייט פס", פתק המעבר. כץ, לא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות הגייט פס שהונפק לנוה, בעוד שהוא נצמד לגבם של נוסעים אחרים על מנת לעבור את השער ללא הפתק.

עוד נטען, כי בעת חזרתם לישראל ניגשה אליהם בקרית גבול שהבחינה בהתנהלותם, ובמהלך התשאול, נוה הציג בפניה מצג כוזב שלפיו אינו יודע במה מדובר, ואף טען תחילה שכלל אינו מכיר את כץ. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה.

בדצמבר 2018 הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד נוה וכץ בפרשה. בעקבות כתב האישום נגדו, הודיע נוה לחברי מועצת הלשכה על פרישתו מהוועדה לבחירת שופטים, ובתחילת 2019 הוא פרש מראשות הלשכה. הוא טען כי ההליך נגדו הזוי ונגוע באכיפה בררנית. על פי כתב האישום, נוה, שיצא לחופשה בתאילנד עם כץ, ביקש להסתיר את הדבר מגרושתו, שעמה היה לו סכסוך משפטי. ביציאה מהארץ העביר נוה לכץ את אישור המעבר ("גייטפאס") שניתן לו ונצמד בעצמו לנוסעת אחרת, כך שיציאתה של כץ לא תועדה והשניים ניסו לפעול בדרך דומה גם בשובם לישראל, כאשר הפעם נוה ניסה להיצמד לכץ עצמה כדי ששניהם יעברו באמצעות הפתק שהונפק באמצעות דרכונו. הפעם, הם נתפסו ונלקחו לתשאול.

במהלך המשפט, נוה וכץ כפרו במיוחס להם, אך בהמשך שהתברר שאין מחלוקת לגבי העובדות בנוגע לאופן שבו השניים עזבו וחזרו לגבולות ישראל. נוה וכץ טענו שזה היה מעשה ספונטני ולא היה בו כדי להועיל להם.

בהכרעת הדין השופטת רון לא קיבלה את טענת הנאשמים וציינה כי אין משמעות לטענה אם הייתה זו החלטה מתוכננת מבעוד מועד, או שמא באופן ספונטני עם הגעתם לשדה התעופה. לפיכך, מכוח דיני השותפות שניהם מבצעי העבירה כאחד. כל אחד מהם על פי חלקו. לגבי העבירה של קבלת דבר במרמה היא קבעה כי ה"דבר" שביקשו להשיג באמצעות מצג השווא הוא אי רישומה של כץ כמי שיצאה וחזרה מישראל.

השופטת גם דחתה את גרסאותיהם של שני הנאשמים, שנמסרו בבית המשפט, לפיהן לפעולות שעשו לא היה קשר לגירושים. היא קבעה כי יש לקבל את שנאמר על ידיהם בהודעות במשטרה. "הווה אומר – כפי שמסרו – יש קשר ישיר בין המעשים לבין הליך הגירושים של הנאשם, והם חששו כי דבר נסיעתם המשותפת יתגלה ויזיק להליך זה - ועל כן בחרו לפעול כפי שפעלו". השופטת רון גם לא קיבלה את הטענה לאכיפה בררנית וציינה כי ההגנה לא הוכיחה זאת.

השופט עינת רון ציינה בהחלטתה כי: "אפילו שתעסוקתו העתידית של נאשם בסכנה, בשל אופי עיסוקו וטיב מקצועו, הרי שאם האינטרסים הציבוריים מחייבים את הרשעתו, אין מקום בשל העיסוק לסיים את ההליך בהימנעות מהרשעה". עוד ציינה השופטת: "הגם שלמעשים אין קשר ישיר לתפקידו ולמעמדו של הנאשם בתקופה הרלבנטית כ-יו"ר לשכת עורכי הדין, הרי לא ניתן להתעלם מכך. כרום מעמדו ותפקידו של הנאשם, כך גם הציפיה הציבורית ממנו לנורמות התנהגות ראויות וללא רבב, כמו גם ציפייה להיותו דוגמה ומודל לאחרים״.