ביהמ"ש העליון דחה את הערעור של עמירם בן אוליאל בפרשת דומא

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של עמירם בן אוליאל על הרשעתו בפרשת דומא והותיר על כנו את גזר הדין של שלושה מאסרי עולם.

השופט יוסף אלרון נימק כי הוא מקבל את הודאותיו המאוחרות של בן אוליאל, אלה שנתן אחרי החקירה האלימה בשב"כף ולא במהלכה, מכמה סיבות: עברו 36 שעות מחקירת הצורך האלימה, זהות החוקרים שונתה (למעט אחד, "מיגל"), אווירה נינוחה בעת ההודאה, ניתנה הודאה מפורטת מאוד ולכן היא אמינה.

השופט אלרון מציין כי צפייה בשחזור מראה בקיאות של בן אוליאל בזירה: "התרשמתי מצפייה בתיעוד כי בניגוד לטענת הסנגורים, המערער התמצא בזירה ללא קושי, והדגים את ביצוע הדברים באופן שתואם להודאותיו. האפשרות כי ידע לעשות כל זאת על בסיס ניחושים – נשללה על ידי בית המשפט המחוזי, בצדק רב".

סיפר לחוקרים פרטים שאפילו הם לא הכירו

לפי השופט אלרון, בן אוליאל סיפר לחוקרים פרטים מוכמנים שאף הם עצמם לא ידעו. מה שמחזק כי הודאתו אמינה.

בן אוליאל מסר כי בסמוך לבתים חנה רכב "חדש" ו"יוקרתי" בצבע שחור, ובשחזור הצביע מיוזמתו על המיקום שבו חנה. צבע הרכב לא היה ידוע לחוקרים באותה העת. בנוסף, הוא ידע להרחיב על מאפייני החלונות אשר דרכם נזרקו בקבוקי התבערה. למשל, מסר כי בהגיעו לבית משפחת דוואבשה, ניסה לפתוח ללא הצלחה שני חלונות, ואילו החלון השלישי היה פתוח אך חסום ברשת נגד יתושים. בן אוליאל הדגים באופן טבעי בשחזור, בעודו מפרט כיצד הסיט את הרשת שניצבה בחלון. זאת כאשר דבר קיומה של הרשת, לא היה ידוע לחוקרים באותה העת מאחר שהיא התכלתה כמעט לחלוטין בשריפה.

כמו כן, הוא ידע לתאר את הכיוון אליו הוסטה הרשת – משמאל לימין, וגם זאת מבלי שנשאל על כך ובאופן התואם את התמונות מזירת האירוע. בן אוליאל ידע לזהות בשחזור ללא קושי את החלון אשר דרכו הושלך בקבוק התבערה לבית משפחת דוואבשה, על אף שלא נותרו עליו סממנים ייחודים במועד השחזור. בנוסף, פירט גם על אופן התנפצות בקבוק התבערה השני, על סורגי החלון - כך שרק חלק ממנו חדר לבית, וכן ידע למסור פרטים על בקבוקי התבערה עצמם – כי מדובר בבקבוקי זכוכית ירוקים.

בחודש מאי השנה הורשע בן אוליאל ברצח שלושה מבני משפחת דוואבשה. בית המשפט קבע כי הוא השליך בקבוק תבערה בוער אל בית המשפחה. לאחר הכרעת הדין, הציג עורך דינו של בן אוליאל ראייה חדשה - הראיונות של אחמד לתקשורת. לטענת ההגנה, בראיונות הוצגה תמונה שונה של התרחשות הפיגוע לעומת תיאור הפיגוע בהכרעת הדין.

השופטים קבעו בהחלטתם כי "טענת ההגנה שאחמד מתאר יציאת מפגעים מהבית אינה מתיישבת עם הסתתרותו מאחורי ספה. לא ניתן לקבוע על סמך דבריו כי מדובר בשלושה אנשים או יותר שנכנסו לבית. מדובר בריאיון ולא בחקירה, ולא נשאל למה התכוון כשאמר 'נכנסו'. ברור כי אם נחקר היה נשאל על כך. אין בדברים לעורר ספק סביר בהשלכת הבקבוק על ידי הנאשם".

ארגון חוננו הגיב להחלטת בית המשפט העליון: "במדינת ישראל צריך להתרחש כנראה נס כדי שהצדק ייצא לאור. הנס הזה לא קרה היום. קיווינו למצוא בבית המשפט העליון אוזן שקשובה לזכויות אדם, לצדק וליושר, אך לא הופתענו למצוא שופטים מנותקים שעמלים בעיקר לתמוך באג'נדה מסוימת. כל מי שקורא את פסק הדין מבחין שהוא רווי אג'נדה ושנאה, שופטים ששכחו מהו משפט ומהן ראיות. המאבק למען עמירם לא תם. נעשה, יחד עם עמך ישראל שמבינים את העוולה השפלה הזו, את מירב המאמצים כדי שהצדק ייצא לאור. במוקדם או במאוחר", מסרו בחוננו".

עבר חקירות בשב"כ למניעת טרור

בן אוליאל עבר בשב"כ "חקירת צורך" שבה ניתן מבחינה משפטית להפעיל אמצעים אלימים כדי למנוע טרור. אוליאל הודע ברצח בחקירת הצורך הראשונה ובחקירות שנערכו בסמוך אחריה, אלא שהודאות אלה כבר נקבעו כמי שאינן קבילות. הערעור הוגש ביחס לקביעות בית המשפט המחוזי בדבר קבילות ההודאות אשר בן אוליאל מסר החל מ-36 שעות לאחר סיום חקירת הצורך הראשונה, ועד לתחילת חקירת הצורך השנייה. סנגורי בן אוליאל טענו כי מעת שהופעלו "אמצעים מיוחדים", דינן של כל ההודאות שהושגו לאחר מכן – פסלות.

"טענה זו אינה נטולת היגיון. במידה מסוימת, מפתה לאמצה", כתב השופט יוסף אלרון, אך דחה אותה, "פסיקתו העקבית של בית משפט זה אינה מכירה בפסלות אוטומטית של הודאות מאוחרות כדוגמת זו הנטענת לפנינו. למעשה, הסנגורים מבקשים מאיתנו לאמץ בנסיבות אלו, על רקע עקרונות חוקתיים, את תורת "פרי העץ המורעל". אולם,  דוקטרינה זו נדחתה במשפט הישראלי. המקרה שלפנינו, חריג ככל שיהיה, אינו מצדיק הבחנה עקרונית בין עניינו של המערער למקרים דומים אשר קדמו לו".

על פי המשפט הישראלי, הודאה של נאשם בעבירה תתקבל באם הודה מתוך רצון חופשי. השופט אלרון כתב כי "אין לכחד, המקרה אשר לפנינו מעורר בהיבט זה קושי מיוחד. המערער שתק כאמור בחקירתו 17 יום, עד אשר הודה זמן קצר לאחר תחילתה פעלתם של אותם "אמצעים מיוחדים". האמצעים המיוחדים הופעלו פעם נוספת,בחקירת הצורך השנייה, ולכן נשאלת השאלה אם תיתכן הודאה אשר ניתנת באופן 'חופשי ומרצון' בפרק זמן שבין שתי חקירות צורך".

העליון קבע כי "לאחר שעיינתי לא אחת בחומר הראיות, ובפרט בתיעוד הקולי של החקירות, של השחזור, ובפרוטוקולים של החקירות – השתכנעתי כי ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי מנומקים, סדורים והגיוניים. אין עילה להתערבות ערכאת הערעור בהם".

בחודש יולי 2015 בעיירה הפלשתינית דומא, רצח עמירם בן אוליאל את בני הזוג סעד וריהאם דוואבשה. ואת בנם בן השנה וחצי עלי באמצעות בקבוקי תבערה שזרק לתוך ביתם. בנם בן ה-4, אחמד דוואבשה, נפצע קשה מכוויות.