נציב תלונות הציבור על הפרקליטות והתביעה המשטרתית, השופט (בדימוס) דוד רוזן, הגיש היום (שלישי) את הדו"ח השנתי של הנציבות לשרת המשפטים, איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. הדו"ח סוקר את פעילות הנציבות לשנת 2017, לרבות הטיפול השוטף במאות התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה, הגשת דו"ח ביקורת נרחב בנושא המכון הפתולוגי, מתן המלצות אופרטיביות וקידום סוגיות חשובות שהגיעו לפתחה.
השופט בדימוס דוד רוזן חייב את הפרקליטות להודיע לחשוד מיידית על סגירת התיק נגדו - ולא להמתין למשטרה. בנוסף המליץ על תיעוד של עדים (הקלטה או צילום הריאיון) המגיעים לפרקליטות לקראת העדתם בבית המשפט מחשש "לזיהום עדותם" באמצות הדרכה על ידי תובעים.
הדו"ח מלמד, כי בשנה החולפת טיפלה הנציבות ב-356 פניות ו-41 מהן נמצאו מוצדקות. אחת ההמלצות הנכללת בדו"ח נכתבה בעקבות התנהלותה הבעייתית של פרקליט מחוז תל אביב לשעבר עו"ד רות דוד שהחליטה על גניזת תיקים נגד נושאי משרה בכירים במשרד ממשלתי - וזאת תוך כדי כמה ימים.
רוזן סבור, כי במקרים של תיקים בעל חשיבות ציבורית, או רגישות ציבורית, הם יבחנו על ידי פרקליט בכיר בנוסף לפרקליט המלווה את התיק. תרומה נוספת עשויה לצמוח מהדו"ח בעקבות תלונות שהוגשו לנציב בנושא השלמות חקירה של המשטרה. לדעתו של רוזן חריגה מלוח הזמנים מחייבת פניה לראש אגף החקירות או למי מעוזריו.
בין היתר קובע השופט רוזן כי קיימת הפרה ביודעין של צווי בית משפט על ידי הפרקליטות, אי מסירה (או עיכובים במסירה) של מידע מהותי וחומרי חקירה מהפרקליטות לסנגוריה, הערמת קשיים מצד הפרקליטות על ההגנה בקבלת ראיות חשובות לצורך ניהול המשפט, ואי הקפדה על קבלת תיק העבודה של המכון הפתולוגי, המהווה לעיתים חומר חקירה – פגם העלול לרדת לשורש סמכות כתב האישום.
השופט בדימוס דוד רוזן // צילום: יותם רונן
בנוסף, נמצא פער מבני וחוסר סימטריה בין הסנגוריה לפרקליטות בנוגע לנגישות לחומרי המכון, וכן נמצא במהלך הביקורת כי במספר מקרים נערכו שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון בקשר לנאשם, לכאורה ללא בסיס והנמקה.
במסגרת עבודת הביקורת המליץ הנציב על מספר שינויים שיש בכוחם למנוע הישנות הליקויים המנויים בדוח, לייעל ולשפר קשרי העבודה בין פרקליטים מהתביעה ומהסנגוריה לבין מומחי המכון, ולעגן את המכון כגוף מקצועי ואובייקטיבי העומד לשירות התביעה, כמו גם לשירות ההגנה במקרים מסוימים, כמפורט בדו"ח.
כך, בין היתר, המליץ הנציב על חובת תיעוד מלא, בזמן אמת ובאופן מקביל, הן בפרקליטות והן במכון, של כל קשר המתקיים בין השניים, והעברתו לסנגוריה; חובת הנמקה של כל שינוי בחוות דעת רופא המכון; העברת 'תיק העבודה' של המכון לפרקליטות ולסנגוריה; העמדת חוות דעת רופאי המכון בתיקים קודמים לעיון הפרקליטות והסנגוריה, כאחד; מתן חוות דעת של רופאי המכון לסנגוריה; ונוכחות מומחה מטעם הסנגוריה בכל נתיחה שלאחר המוות בחשד לפלילים. כן המליץ הנציב על בדיקה ובחינה של המקרים שחלו בהם שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון, לכאורה ללא בסיס והנמקה.
המרכז הלאומי לרפואה משפטית. שינויים בחוות דעת ללא נימוק // צילום: יהושע יוסף
מפרקליטות המדינה נמסר כי "כבר הוחל בעבודת מטה לבחינת המסקנות ובחלק מהנושאים כבר הוחל יישום הנהלים ביניהם אופן סגירת תיק נגד חשוד. דו"ח המכון הפתולוגי שפרסם נציב התלונות, עסק בהתנהלות הפרקליטות מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית וכן במספר היבטים בהתנהלות המכון עצמו. במסגרת הדו"ח קבע הנציב ביחס לפרקליטות מספר קביעות חמורות".