"המימד החמישי" והאוליגרך הרוסי: מה שהמשטרה לא בדקה

ההיבט הכלכלי בדו"ח מבקר המדינה האחרון על התקשרות המשטרה עם חברת "הממד החמישי" בבעלותו של בני גנץ, ללא מכרז, הוא רק צד אחד של הסיפור. היבט נוסף וחמור יותר לא נבדק על ידי המבקר - החשש ש"הקניין הרוחני" של המשטרה, קרי: הידע הארגוני שלה שעמד בבסיס ההתקשרות - יגיע לידיים זרות.

אף שהממד החמישי השתמשה במידע פנימי של המשטרה, זו לא בדקה את קשריה של החברה עם האוליגרך הרוסי ויקטור וקסלברג ולא בחנה את האפשרות שהמידע שאוספת החברה יגיע גם לידיים זרות. 

האוליגרך הרוסי ויקטור וקסלברג, היה אחד המשקיעים המרכזיים ב"הממד החמישי". הוא נחשב מקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והוטלו עליו סנקציות אישיות על ידי ארצות הברית. 

מעבר למעורבותו במשק האנרגיה הרוסי - הסיבה הישירה שבגינה הוטלו עליו הסנקציות - וקסלברג היה מעורב במשך שנים רבות בהשקעות טכנולוגיות במערב ובניסיונות להעביר לרוסיה ידע טכנולוגי מתקדם. הוא עמד בראש פרויקט סקולקובו שנועד להקים "עמק סיליקון" ליד מוסקבה וישאב אליו חברות טכנולוגיה מתקדמות מהמערב; הוא מימן פרויקט משותף עם אוניברסיטת MIT במסצ'וסטס וניהל השקעות טכנולוגיות במערב, בין היתר באמצעות "קולומבוס נובה" האמריקנית.

בשנת 2014 סוכנות ה-FBI באזור בוסטון התריעה מפני ההשקעות הטכנולוגיות שבהן מעורבת קרן סקולקובו שבראשה עמד, מחשש שמדובר בניסיון של הממשל ברוסיה להשתלט על טכנולוגיות מערביות מתקדמות. מאז הוטלו הסנקציות על וקסלברג באפריל שעבר, גופים רבים במערב ניתקו עימו את הקשר.

ביקורת רבה הוטחה בחברת הממד החמישי על רקע זה. היות שהחברה ייעדה את מוצריה לשוק ביטחון הפנים האמריקני, היה עליה לפעול בנחרצות ובמהירות מהרגע שהוטלו הסנקציות על וקסלברג, כדי להישאר רלוונטית לשוק זה. תחת זאת, החברה לא פעלה עד שהסנקציות הובילו בסופו של דבר גם לקריסתה. 

העובדה שמשטרת ישראל נקשרה עם חברת הממד החמישי, הנמצאת בשליטה של גורם שנוי במחלוקת כמו וקסלברג, מעוררת שאלות רבות: האם המשטרה בדקה את משמעויות ההתקשרות עימו? האם נבדקו היבטים של ביטחון מידע בהקשר זה? האם הובאה בחשבון האפשרות שהידע הארגוני - "הקניין הרוחני" - של המשטרה עשוי למצוא את עצמו בסופו של דבר בידיים זרות? האם לאחר הטלת הסנקציות על וקסלברג באפריל דרשה המשטרה מהחברה לפעול? מהבדיקות שערכנו מתברר שהיבט זה של פעילות הממד החמישי הוזנח לחלוטין. 

מהמשטרה נמסר בתגובה: "ההחלטה לצאת לפיילוט נועדה לבחון הצדקת הקמת פלטפורמה של בינה מלאכותית במשטרת ישראל, ובכל מקרה לא ניתנה כל התחייבות ולא בוצעה כל התקשרות מעבר לפיילוט זה. ההחלטה על פטור ממכרז לצורך ביצוע הפיילוט התקבלה על ידי ועדת המכרזים ואושרה בוועדת הפטור המשרדית של המשטרה. כלל נציגי החברה שעסקו בפיילוט עברו בדיקות ביטחון מידע נדרשות, החברה הקימה את הפלטפורמה על שרתי המשטרה בלבד, וכל המידע שעלה נמחק מייד עם סיום הפיילוט". 

מכחול לבן נמסר: "לא נפל כל דופי בפעילותו של גנץ בנוגע לממד החמישי. כפי שהבהיר מבקר המדינה לאחר פרסום הדו"ח - אין כל תשתית פלילית כלפיו או כלפי מישהו אחר מהממד החמישי. כל התייחסות נוספת לנושא אינה יותר מספין בחירות".

ממשרד מבקר המדינה נמסר: "הדו"ח מעלה ליקויים, חלקם חמורים, בהתנהלות המשטרה בתחום הרכש. ב־18 מקרים אף הועברו ליועמ"ש חששות למעשים פליליים מצד אנשי משטרה. ספקים פרטיים וגורמים פרטיים לא נבדקו, שהרי למבקר אין סמכות לבדוק את המגזר הפרטי". 

 

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו