האם ישראל פגעה באינטרס של עצמה בהסכם הסחר החופשי בינה לבין בריטניה? זמן קצר לאחר שהעם הבריטי הצביע בעד הברקזיט לפני שלוש שנים, נפתחו שיחות בין ישראל ובריטניה על הסכם סחר חופשי דו צדדי בין המדינות. ההסכם נחתם כבר בפברואר 2019 והותנה בכך שייכנס לתוקף רק כאשר הברקזיט אכן ייושם. הוא נועד לבוא במקום הסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האירופי. כעת, עם נצחונו של בוריס ג'ונסון בבחירות, צפויה בריטניה לפרוש מהאיחוד תוך זמן קצר ועל כן ההסכם בינה לבין ישראל ייכנס לתוקף.
עוד בנושא:
שמרן, אחרי הכל: בוריס ג'ונסון יתחתן
הבריטים דחו את קורבין - ואת אירופה
קורבין מול ג'ונסון: הקרב על בריטניה
הממלכה המחולקת: אביר הברקזיט מול איש השמאל הקיצוני
ואולם, בפרק הטריטוריאלי של ההסכם, ניכר פער בולט בין תחולתו המורחבת בכל הנוגע לבריטניה, לבין תחולתו המצומצמת בכל הנוגע לישראל. על פי ההודעה שמסר משרד הכלכלה הבריטי לפרלמנט בבריטניה, ישראל הסכימה שההסכם יחול על שטחים שנויים במחלוקת שהריבונות הבריטית בהם חלקית ושנויה במחלוקת בינלאומית. "כדי למנוע ספק... בכל הנוגע לבריטניה, הסכם זה יחול בכל שטחיה של בריטניה הגדולה, צפון אירלנד והשטחים שהיא אחראית להם בינלאומית", נאמר בסעיף 47 של ההודעה. הכוונה למקומות שטחי החסות של גיברלטר, אותו דורשת לקבל לידיה ספרד, או איי פוקלנד אותם דורשת ארגנטינה.
יקב טורא ביישוב רחלים שבשומרון // צילום: דודי ועקנין
מאידך, בסעיף 48 העוסק בישראל, תחולת ההסכם מצומצמת וכוללת רק אזורים בהם ריבונותה של ישראל מוכרת בינלאומית ולא שנויה במחלוקת. "בכל הנוגע לישראל... מוצרים שיוצרו בהתנחלויות ישראליות הממוקמות באזורים שהובאו תחת שלטון ישראלי ב-1967 אינם זכאים ליהנות מההעדפה". כך שבעוד הבריטים דאגו להדגיש את תחולתו המורחבת של ההסכם, ישראל הסכימה שיוגבל כך שלא יחול אפילו במקומות שבהם הכריזה על ריבונותה, כגון רמת הגולן ומזרח ירושלים, וכן לא באזורים הנחשבים "שטחים שנויים במחלוקת", כלומר יהודה ושומרון.
לאורך המסמך, מודגש כי ההסכם בין ישראל לבריטניה בא להחליף את ההסדרים שהיו נהוגים בין ישראל לאיחוד האירופי, ועל כן מאמץ אותם כמעט אחד לאחד. על רקע זה תיתכן אפשרות שבעתיד יתקיים משא ומתן חדש בין ישראל לבריטניה ובו יידונו מחדש כל פרטי ההסכם. ואולם, המשפטן הבינלאומי, פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' מפורום קהלת, שגילה את פערי התחולה של ההסכם, אומר כי ניתן וצריך היה לשמור על תחולה שווה בין הצדדים.
"לאחר הברקזיט הבריטים היו בלחץ להגיע להסכמי סחר חופשי עצמאיים עם מדינות אחרות וישראל הייתה הראשונה לחתום על הסכם כזה. היה אפשר לנצל את הלחץ הבריטי לשיפור התנאים. אבל חשוב יותר, הבריטים מחזיקים ב'שטחים שנויים במחלוקת בינלאומית' בדומה לנו. מדוע אנחנו צריכים להסכים שההסכם יכלול את האזורים השנויים במחלוקת שלהם ולוותר על כך שיכלול את האזורים השנויים במחלוקת שלנו?!", שואל קונטורוביץ' מפורום קהלת.
קונטורוביץ' אף מציע לתקן את ההסכם. "מאחר ופערי התחולה נכתבים בהודעה לפרלמנט ואינם חלק מההסכם גופו, ניתן בדרך פשוטה לתקן אותם. במקביל לאימוץ ההסכם ישלחו מכתבים מקבילים או הצהרות מקבילות שיקבעו כי כשם שההסכם חל על כל השטחים שלבריטניה יש "אחריות בינלאומית", היא משיבה הדדית שכך יחול ההסכם גם על ישראל, וזאת מבלי שהצדדים נוקטים עמדה בשאלת המצב הריבוני של אותם האזורים".
מלשכות שרי הכלכלה והחוץ לא נמסרה תגובה.