לחץ אמריקני לפתיחת נציגות לפלשתינים בירושלים

ממשל ביידן ממשיך לפעול מאחורי הקלעים לקידום פתיחת הקונסוליה הפלשתינית בירושלים. ההערכה היא שהנושא יעלה בפגישה בין ראש הממשלה בנט ונשיא ארה"ב ביידן הצפויה בסוף החודש. עם זאת, שני הצדדים מעוניינים להצניע את המחלוקת.

ל"ישראל היום" נודע כי נציגים מטעם הממשל פעלו לעיכוב הצעת החוק שיזם ח"כ ניר ברקת (הליכוד) שלמעשה מונעת את הכוונה לפתוח את הקונסוליה. ברקת הדף את הלחצים ובכוונתו להמשיך לקדם את החוק, אף כי לא ברור אם יצליח להעלות אותו להצבעה לפני שהממשל יעלה במלוא הכוח את הדרישה לפתיחת הנציגות.

על פי החוק שמציע ברקת, לשעבר ראש עיריית ירושלים, המדינה לא תפתח או תכונן בירושלים נציגות דיפלומטית המשרתת ישות מדינית זרה. מאחר שהקונסוליה נועדה לשרת את הפלשתינים, הרי על פי החוק ייאסר על שר החוץ לאשר את פתיחתה. יצוין כי גם לפי אמנת וינה, המדינה המארחת צריכה לאשר בחתימת שר החוץ את בקשת המדינה באשר לאופן השימוש במתחם שהיא מפעילה.

ח"כ ברקת, שיצא לארה"ב לפני כשבועיים כדי להסביר את בעייתיות המהלך, אמר ל"ישראל היום" כי "הצעד של הקמת הקונסוליה הפלשתינית בירושלים משמעותו הכרה בירושלים כבירת פלשתין. ההסכמה של הממשלה למהלך הזה היא הרת אסון. אני מתכוון להיאבק בתוקף נגד ההחלטה המסוכנת של הקמת הקונסוליה. זהו קו אדום שאסור לחצות. ירושלים תישאר בירת ישראל המאוחדת לנצח נצחים".

"ירושה היסטורית"

כפי שפורסם ב"ישראל היום", על מנת לשמר את קיומה של ממשלת בנט־לפיד, ממשל ביידן לא צפוי להערים קשיים בפני הממשלה, או להציג לה דרישות נוקשות עד שתאשר את תקציב המדינה בכנסת, בכלל זה הפתיחה המחודשת של המשלחת עבור הפלשתינים. "בממשל מבינים שהעברת התקציב היא אבן הבוחן לשרידות הממשלה. לכן עד שיאושר לא מתכוונים לגרום לזעזועים שיסכנו את קיומה", אמר גורם מקורב לבית הלבן. הוא הוסיף כי הרצון האמריקני שנתניהו לא ישוב לעמוד בראשות הממשלה והשתתפותן של מפלגות השמאל ורע"מ בקואליציה הם הסיבות לגישה האוהדת של ממשל ביידן.

כזכור, מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הודיע בעת ביקורו בארץ לפני כחודשיים כי בכוונת ארה"ב לפתוח מחדש את הקונסוליה הפלשתינית בירושלים. מדובר בנציגות אמריקנית רשמית שפעלה מבניין ברחוב אגרון במערב ירושלים ושימשה דה־פקטו שגרירות עבור הפלשתינים.

במארס 2019 סגר הממשל האמריקני הקודם את הנציגות והכפיף אותה לשגרירות בבירה. סגירת הקונסוליה, שטיפלה בענייני הרשות הפלשתינית והערבים החיים ביו"ש, היתה מכה לפלשתינים ופגעה במעמד הרש"פ בוושינגטון.

נשיא ארה"ב ביידן הבטיח במהלך מסע הבחירות כי יפתח מחדש את המקום, אולם יש קשיים רבים העומדים בפני המהלך. פתיחה של קונסוליה מנוגדת על פניה לחוק הישראלי, לחוק האמריקני ולמשפט הבינלאומי. "חוק יסוד: ירושלים" קובע כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". ברור כי פתיחה של נציגות דיפלומטית שמוכוונת לישות מדינית זרה פוגעת באחדותה.

כמו כן, מאז 2018 ישראל מסרבת לפתוח קונסוליות של מדינות זרות בירושלים. על הצו חתם מנכ"ל משרד החוץ דאז יובל רותם, במטרה לגרום לכך שהמדינות יעבירו לעיר את השגרירויות או שפתחו בה שלוחות. ח"כ ברקת מבקש לעגן בחקיקה את המדיניות הזו.

קושי משמעותי נוסף הוא החוק האמריקני מ־1995 שהכיר בירושלים המאוחדת כבירת ישראל. "ברור שקונסוליה אמריקנית בירושלים שמשרתת ישות זרה עוברת בבירור על החוק האמריקני", כתב השגריר האמריקני לשעבר דיוויד פרידמן, במאמר במגזין האמריקני "The Hill".

"הקונסוליה ההיסטורית שפעלה באגרון עד 2019 היתה ירושה היסטורית עוד מימי העות'מאנים", אמר ל"ישראל היום" דיפלומט בכיר לשעבר. לדבריו, "יש פה תקדים, כי ישראל לא אפשרה מעולם פתיחת קונסוליות בירושלים ולמעשה גם מעולם לא היתה בקשה כזו. בסופו של דבר, ההחלטה תהיה פוליטית".

מלשכת רה"מ לא התקבלה תגובה.