לעת הזאת הגעתם לרבנות

רבני הציונות הדתית, זוהי קריאה אליכם. כדי לנצח בשדה הקרב חייבים לנהל מאבק עקרוני בשדה הפוליטי. אי אפשר לשבת על הגדר. יצאנו מהגולה, הקמנו מדינה, אבל הגולה משתלטת עלינו. הסרטון השבוע של בחורי ישיבה מהזרם החרדי המרכזי רוקדים וצוהלים עם השיר "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים" הוא ביטוי לעומק הבור ולעומק המחויבות של מנהיגי הציבור המשרת לתקן.

זה מאבק בין הגולה לבין הציונות. מאבק לחיים. איזו יהדות מובילה אותנו? זו שהקימה מדינה, או זו שהתנגדה להקמתה? זו שמתחברת למורשת יפתח, לוחמי דוד, החשמונאים ובר כוכבא, או זו של השטייטל?

עולם התורה בסכנה, לא משום שחסרים חיילים ושרוצים לגייס לצבא עוד צעירים, אלא כי המנהיגות החרדית מובילה אותם לאבדון. קרע שלא היה כמוהו בעם היהודי. איבה שמתפתחת על רקע עיוות היהדות וביטול ערך הערבות ההדדית וחובת מלחמת מצווה.

המערכת הפוליטית משמרת ריק מנהיגותי בכל תחום גם אצל החרדים. נציגיהם עסקנים, לא אנשי חזון. לכן רבני המגזר הציוני־דתי (לא המפלגה) ייאלצו להיכנס מתחת לאלונקה, כמו בשדה הקרב, להוביל את החרדים למקום אחר. לכפות בכוח הנאום והעט, בכוח דעת תורה ודעת חכמים, שינוי בחברה הישראלית.

השינוי מחויב לכל צעיר: חרדי, ערבי, דתי או חילוני, אבל עיקר המאמץ הוא על אזור ההשפעה החרדי. אין ברירה. איך עושים זאת? מנערים את המפלגה הקרויה בשוגג "הציונות הדתית", שנכון לעכשיו מעבירה תקציב שמעודד השתמטות המונית.

מפעילים לחץ רב, מעודדים צעירים חרדים לעשות תשובה ולהגיע לחיק הציונות, מובילים את מדינת ישראל לתיקון ולניצחון בשדה הקרב. אין אחרים, אין מנהיגים בכנסת. לעת הזאת הגעתם למלכות, לעת הזאת לרבנות.

מאבדים את הצפון

אחרי התמרון בלבנון, ישראל מוותרת. ככה לא מנצחים. בימים אלה מתבצעת אחת הטעויות האסטרטגיות הגדולות ביותר מאז החל התמרון. ההסכם עם לבנון משמעותו חזרה להרתעה הדדית.

אין לי מושג למה זה קורה. למעשה לאף אחד אין מושג, אבל זה קורה. צה"ל נסוג משטח רחב, מחבלים שוחררו השבוע באיזשהו תירוץ. חיזבאללה לא התפרק מנשקו, וכמות אדירה של רקטות נגד ישראל עדיין קיימת במחסנים.

אין דין וחשבון לאף אחד. חזרנו לימי הקונספציה. הגנה אוטומטית על הממשלה מצד תומכי נתניהו, לא משנה עומק הוויתור על השטח או ההתבחבשות הביטחונית. מה שהוא עושה, קדוש. זה מסוכן למדינת ישראל.

שיעור אמריקני

הממשל בוושינגטון אחראי לכך שמחמוד חליל, מי שמוביל את המחאה האנטישמית נגד ישראל, נשלח למעצר במתקן כליאה למהגרים ומועמד לגירוש. ההחלטה חשובה יותר מחליל עצמו. היא מצפן שמעיד על חזרת ההיגיון הבריא.

במדינות הדמוקרטיות באירופה ובארה"ב נקלטו בשנים האחרונות מהגרים וסטודנטים ששונאים את המדינות שלהם. כמו גידול סרטני, יש שכונות שלמות שבהן האסלאם הקיצוני שולט. אנשים שברחו ממדינות מוסלמיות משום שדיכאו אותם ואת הכלכלה, ייצרו מציאות דומה באירופה. השנאה שלהם למדינת ישראל וליהודים היא המשך למה שראו בארצות המקור.

הגיע הזמן לעצור את תופעת פעילי מחאה פרו־פלשתינים שנוחתים כאן. הם משתתפים בהפגנות נגד צה"ל, בהפצת תכנים אנטי־ישראליים, נהנים מהדמוקרטיה שלנו, וישראל עומדת מולם חסרת אונים.

מדינה חפצת חיים וחפצת דמוקרטיה חייבת לעשות שימוש בכל הכלים שלה כדי להעיף אותם. שייהנו מזכויות האדם במדינות מוסלמיות, מחופש הביטוי ומיכולות אקדמיות גבוהות.

השיעור הזה צריך להילמד גם כאן. שכל ישר. מדינה לא צריכה לממן סרטים נגדה ולכבד את היוצרים, מדינה לא צריכה לאפשר למוסדות חינוך מסובסדים להעביר תכנים שקוראים להשמדתה. הגיע הזמן לעצור לחלוטין את תופעת פעילי מחאה פרו־פלשתינים שנוחתים כאן. הם משתתפים בהפגנות נגד צה"ל, בהפצת תכנים אנטי־ישראליים, נהנים מהדמוקרטיה המאפשרת - וישראל עומדת מולם חסרת אונים.

זו היתה טעות בעבר לאפשר להם, וזו תהיה בכייה לדורות אם לא נשתמש עכשיו במודל האמריקני כדי להציב גבולות. מי שמתעב את מדינת ישראל, שיעשה זאת ממקום אחר.

היה שם כשכולם התחבאו

את הגרי אני מכיר מאז היה חניך צעיר בשייטת. עולם הערכים שלו מבוסס על אהבת הארץ ואהבת העם הזה. פשוט. בלי להכניס את המילים ימין ושמאל, ביבי, מחדל. ההיסטוריה יצרה את התפקיד שאליו נכנס. דובר צה"ל ב־7 באוקטובר - במלחמה הכי קשה שידענו, עם מנהיגות שלא קיימת. ריק מוחלט בכל פעם שהיה אירוע קשה.

בחודשים הראשונים איש מהפוליטיקאים לא דיבר, כולם ברחו מהמצלמות. כשהבשורות היו מרות וקשות מנשוא, כשהגיעו ידיעות על הרוגים או חטופים - מי שעמד שם ותיווך לציבור היה הגרי.

קל לשכוח שבחודשים הראשונים איש מהפוליטיקאים לא דיבר, כולם ברחו מהמצלמות. בכל נקודה בזמן, כשהבשורות היו קשות מנשוא, כאשר לכולנו הגיעו הידיעות על הרוגים או פצועים קשה, כשחטופים נהרגו, כשעומק המחדל והכישלון נחשף לעיני כל - מי שעמד שם ותיווך לציבור היה הגרי. זה לא תפקיד צבאי קלאסי, וגם לא תפקידו של דובר צה"ל. זה היה תוצר של ריק. אין שום בעיה לרמטכ"ל חדש להחליט שהוא לא מקודם לאלוף. המתקפה על זמיר היא חלק מהשיח המקולקל שלנו.

אותי מטרידה שוב כפיות הטובה של כאלה שניהלו קמפיין נגד הגרי. רובם המוחלט לא שירתו. הם ביציע מפצחים גרעינים, וזורקים את הקליפות על עם ישראל.