פעילת הציבור הוותיקה דניאלה וייס, ממייסדות ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, לשעבר ראש מועצת קדומים וכיום יו"ר תנועת נחלה, מועמדת רשמית לקבלת פרס נובל לשלום. את הגשת המועמדות של פעילת הימין הוותיקה, יזם פרופ' עמוס עזריה, שגייס לצידו את פרופ' שלום צדיק, העומד בקריטריונים המחמירים של ועדת פרס נובל לשלום, והשניים הגישו מועמדות רשמית להענקת הפרס לווייס.
מזה עשורים שווייס, ממייסדות גוש אמונים, עומדת בחזית מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. בנימוקי המועמדות ציינו הממליצים כי וייס הקדישה יותר מחמישה עשורים להקמת וחיזוק יישובים יהודיים ברחבי יו"ש. לדבריהם, פעילותה זו ״תרמה לשימור היציבות האזורית ולמניעת אבדות בנפש, באופן מובהק ובר-מדידה״.
מנעה חיכוך ומנעה מלחמות
במכתב שהוגש לוועדה הודגש כי אמנם קשה לאמוד כיצד מאמצים לשלום משפיעים על ההיסטוריה, אך ההשוואה בין יהודה ושומרון לרצועת עזה מדברת בעד עצמה. ״בעוד שביהודה ושומרון מתקיימת נוכחות יהודית משמעותית, בעזה - שבה היהודים נעקרו בהתנתקות של 2005 - נרשמו אלפי הרוגים יהודים, ועשרות אלפי הרוגים ערביים. מנגד, ביהודה ושומרון, הנתונים נמוכים באופן ניכר, וממחישים כיצד ההתיישבות, בהובלת וייס, הייתה גורם התיישבות שבפועל מנע חיכוך ומנע מלחמות בקנה מידה רחב".
הממליצים ציינו כי מעבר להיבט ההתיישבותי, קיומם של יישובים יהודיים מאפשר נוכחות ביטחונית מייצבת, המונעת הידרדרות ביטחונית חמורה כפי שהתרחשה בעזה לאחר ההתנתקות. "פעילותה של וייס חיזקה את הביטחון והיציבות, וכתוצאה מכך, תרמה להפחתת שפיכות הדמים באזור," כתבו הממליצים.
במכתבם הדגישו כי פרס נובל לשלום מוענק לאלו שתרומתם לשלום היא ממשית ומוכחת, וכי דניאלה וייס מייצגת בדיוק את הקריטריונים הללו. "המחויבות ארוכת השנים שלה להתיישבות ולהבטחת יציבות ביטחונית הפחיתה את האלימות באזור והצילה חיי אדם יהודים וערבים כאחד. בכך, היא ראויה להיות מועמדת ראויה לפרס נובל לשלום," סיכמו.
יצוין כי השניים אינם אופטימיים באשר לסיכויי הזכיה של וייס בפרס בהכרזות הצפויות בסתיו 2025. חרף הסיכויים הקלושים, הם החליטו לעבור את התהליך המפרך של הגשת המועמדות כדי להעביר את המסר שההתיישבות טובה לשלום, לביטחון וליציבות.
תהליך שיבת ציון המודרני
כמו כן, שני הפרופסורים הסבירו כי תשובת המשקל למעמדות של סוכנות אונר״א תומכת הטרור למועמדות, צריכה להיות הגשת דמות ציבורית ישראלית שעושה את ההפך הגמור.
דניאלה וייס אמרה בתגובה כי ״תהליך קיבוץ גלויות בארץ ישראל, בשפלה, בגליל ובנגב, ובהמשכו, בעקבות מלחמת ששת הימים, התיישבות בהרי יהודה ושומרון, החזיר למרחבי ארץ ישראל השוממים - פריחה, חקלאות משגשגת והתיישבות רחבת היקף שקלטה מליוני יהודים. ההצלחה של תהליך שיבת ציון המודרני השפיעה על כל האוכלוסייה בין הירדן לים התיכון".
"הגעתי לשומרון בדצמבר 1975, כאשר האזור נקרא 'הררי חושך'. הרי שומרון היו ללא כל סממני ציוויליזציה וכיום האזור הוא גאוה לאומית על הישגי התיישבות, החקלאות, התעשייה ואף אזור של תעשיית ייקבי יין מהגדולות בעולם. לצרפתים יש אזור בורדו, לאיטלקים יש טוסקנה ולנו יש - כרמים ויקבים בהרי שומרון, כפי שחזו נביאי ישראל. הקמת ישובים חדשים בגבעות השומרון ובהרי יהודה, הם יצירה יום יומית שהחלה עם הצעדים הראשונים של גוש אמונים ועד למעשים הנמרצים של תנועת נחלה להתיישבות היום בעזה".
וייס סיכמה: "עברתי עם שותפי לתנועת גוש אמונים והיום עם שותפי בתנועת נחלה מסלול נדיר של חלום והגשמה. אנחנו עוסקים ללא הפסקה ביצירה חיובית של בניין ארץ ישראל. משמח לראות שישנם פרופסורים בעלי שם עולמי שיודעים להעריך את המשמעות של הפיכת ארץ שממה לגן פורח״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו