מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא: "תוכנית טראמפ ישימה בהחלט"

אחרי שנתיים בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, יוסי שלי ימריא מחר לתפקידו החדש כשגריר ישראל באיחוד האמירויות. משם הוא צפוי לסייע לעצב את היום שאחרי בעזה - דווקא מהמדינה שרה"מ נתניהו הכניס להסכמי אברהם, אך לא ביקר בה.

ערב נסיעתו, אנחנו מקיימים ראיון סיכום של שנתיים אינטנסיביות בתפקיד, שבו הוא חלש כמעט על כל שלב בניהול האזרחי של המלחמה - ממִנהלת הטיפול בחטופים, דרך הקמת מטה ההסברה בימים הראשונים למלחמה ועד לניהול "תקומה" והקמת מנהלה לשיקום הצפון - עד שהחל לשלם מחיר בבריאות שלו והחליט לשנות כיוון.

ב־7 באוקטובר הוא נחשף לממדי האימה קודם כל כאזרח, תושב באר שבע שהתעורר לרצף האזעקות. "ירדנו למקלטים והיינו בטוחים שחיסלנו מישהו וזו התגובה. ב־7:30 בבוקר דוד שלי התקשר אלי מצרפת ואמר לי שהבת שלו, בת הדודה שלי לירי ורדי, נרצחה בנובה. עברו עשרה ימים עד שקיבלנו את הגופה שלה. הגיעו מאות גופות למחנה שורה, והיה אי־סדר. לקח לנו כמעט שלושה ימים להבין את גודל האירוע. אספנו דנ"א מהמשטרה ומהצבא, וגם בשביל זה היה צריך להעביר החלטת ממשלה. גם חבר טוב שהיה לי מקיבוץ בארי, אבשלום הרן, נרצח שם והמשפחה שלו נחטפה. זה תפס אותי קודם כל כאזרח וכתושב הדרום".

בצהרי השבת הוא כבר עלה לקריה וכינס פורום מנכ"לים ראשון, ישיבות ממשלה טלפוניות וישיבות קבינט רבות מספור. הוא מספר כיצד יום אחד ראש המל"ל ומזכיר הממשלה נעדרו, והוא התבקש לנהל את פורום הקבינט המצומצם עם איזנקוט וגנץ. "אני הייתי שם עם ראש הממשלה, שני רמטכ"לים לשעבר ובכירי הצבא. אני, יוסי ה'זריר' ('קטן' במרוקאית; שא"כ) מבאר שבע", הוא אומר גם חודשים לאחר מכן בפליאה ובגאווה.

שלי (67), שעד לשבוע שעבר עמד בראש פורום המנכ"לים של הממשלה, דוחה את הביקורת על תפקודו של הפורום לאורך המלחמה ועל האפקטיביות שלו. "מדובר בפורום מתכלל, שריכז את עבודת המטה של הממשלה עם 37 החלטות ממשלה שיצאו בחודשים הראשונים של המלחמה. בהתחלה היה עיכוב קל עד שדברים התחילו לרוץ. בימי המלחמה הראשונים, פורום המנכ"לים נמצא בין הפטיש לסדן, בין שר לפקידות, וללא תקציב. היה פה צונאמי שטלטל את כל המדינה. לא היו תרחישי ייחוס לדבר כזה. בסופו של דבר, המנהלים הצליחו להסתגל לעבודה הנדרשת".

הפריע לך שלא היו נשים בפורום הזה?

"היו שתיים: מנכ"לית משרד התקשורת ענבל משאש ומנכ"לית המשרד לשוויון חברתי מירב שטרן. מדובר בהחלטות של השרים הממנים במשרדים שלהם. אצלי יש רוב של נשים במינויים הבכירים במשרד".

בין מנהלות

אחרי שנה וארבעה חודשים, מה שמתפקד היטב במִנהלת "תקומה" לשיקום העוטף לא ממש עובד במִנהלת הצפון, עד כי גם המינוי האחרון לראש המִנהלה, מפקד חיל הים לשעבר אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, התפטר לאחרונה.

"נראה שצ'ייני, אף שהוא איש עטור תהילה בתחום הצבאי, לא השתלב בתחום האזרחי, ולכן הוא התפטר", אומר שלי, ולא מציין כי הוא עצמו ניסה לקדם את אבי כהן סקלי לתפקיד, ונבלם בצמרת. "בתקציב לשנת 2025 אישרנו 15 מיליארד שקלים לצפון. זאב אלקין מינה את עינב כהן לנהל את המִנהלה, ויש מעטפת שאמורה לתת מענה כלכלי. הכל תלוי בשקט הביטחוני, הוא שיביא את הפתרון האזרחי".

אני שואלת את שלי, שזכה למחמאות מראשי הקיבוצים והרשויות בעוטף, על העשייה שלו בראש מִנהלת "תקומה", למה ראש הממשלה לא הגיע לפגוש אותם ולבקר ביישובים שנפגעו יותר מכל. "אני הייתי בכל המועצות וברוב היישובים וייצגתי שם את עמדת משרד ראש הממשלה, ואני אומר בצורה נחרצת: באף מקום לא היתה הזמנה רשמית לראש הממשלה, וברגישות הציבורית שהיתה אז זה לא היה נכון לנחות עליהם. היה צורך לעבוד ולשקם, וזה מה שעשינו. אמרתי: תביאו לי מכתב חתום, אני אביא אותו. בתחום העשייה, השקענו בעוטף 19 מיליארד שקלים דרך המִנהלה, ומהם 8 מיליארד יושמו בפחות משנתיים בביצוע של 100%".

"רוצה להיות שגריר"

אז למה בעצם אתה עוזב, ולמה עכשיו?

"אחרי שנתיים קשות מאוד בתפקיד תובעני, וביתר שאת אחרי כמעט שנה וחצי אינטנסיביות של מלחמה תחת עומס בלתי רגיל, שגם השפיע עלי בריאותית, הגעתי להבנה עם ראש הממשלה שאחרי שנסיים את הליכי המלחמה בצפון ונגיע לסוג של רגיעה בדרום - אני אוכל להשתחרר מהתפקיד. כשראש הממשלה שאל אותי מה אני רוצה לעשות, אמרתי לו שאני רוצה להיות שגריר".

את השיחה הזו, אגב, קיים שלי עם נתניהו עוד לפני הבחירות, ולאחר שניהל עבורו את מטה הליכוד והניצחון נספר בקלפיות. אלא שאז, אומר שלי, ראש הממשלה ביקש ממנו "לייצב את העסק" כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. "מלכתחילה באתי לתקופה מוגבלת", הוא אומר בחלוף שנתיים. שלי הוא מנכ"ל ותיק, שגריר ישראל לשעבר בברזיל ואיש ליכוד. גם את תפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא המשיך לבצע כשהוא על הקו בין באר שבע לירושלים, שיתחלף הלילה בקו בין בירת הנגב לאבו דאבי.

גם לאיחוד האמירויות הוא נשלח בשליחות נתניהו. "היתה לי התלבטות איפה. חשבתי על פורטוגל, אבל ראש הממשלה אמר לי שצריך לעשות באמירויות עבודה חשובה של יישום הסכמי אברהם".

מה תעשה באמירויות?

"היעד שלי הוא לקדם נורמליזציה באמצעות מסחר וכלכלה מאסיבית, דברים שכבר עשיתי בברזיל. כשנכנסתי שם לתפקיד, היקף המסחר בין המדינות עמד על כמיליארד דולר, ואחרי ארבע שנות עבודה הוא עמד על 4.5 מיליארד. ישראל מכרה לברזילאים בתחומי המומחיות שלה: פתרונות מים, חקלאות, סייבר ואמצעי לחימה.

"האמירויות מסייעות כבר היום באספקה ההומניטרית לעזה, ויש להן רצון להיות חלק מהפתרון ביום שאחרי בעזה. עכשיו הנשיא טראמפ טרף את הקלפים והמשוואה השתנתה. על ראש הממשלה ועל הנשיא עצמו מוטל להרכיב מחדש את הפאזל, ואני משוכנע שלאיחוד האמירויות יהיה חלק משמעותי בזה".

יש מי שאומרים שאפילו נתניהו היה נראה מופתע מתוכנית טראמפ.

"להבנתי לא היתה פה שום הפתעה. אחרי הטבח נראה שאין שום פתרון אחר, הכתובת היתה על הקיר. אבל מה שמותר לטראמפ - לישראלים אסור היה להגיד. בעיניי זו תוכנית ישימה בהחלט. אין להם כבר מה להפסיד ביציאה מעזה. כבר במהלך המלחמה יצאו מהרצועה 400 אלף איש. את לבנון עזבו 20 מיליון איש ב־20 השנים האחרונות. רק בברזיל היו 10 מיליון לבנונים. אנשים הולכים לאן שאפשר כדי לדאוג למשפחה, לחינוך ולרווחה - כל השאר זה פוליטיקה".