בישראל מקווים: הפעם טראמפ ילך עם איראן עד הסוף

להתמקד במאמץ לבלימת איראן: חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן טומנת בחובה לא מעט סיכויים עבור ישראל, ואיתם גם סימני שאלה שהמרכזי שבהם הוא המדיניות שהנשיא החדש־ישן יוביל מול איראן.

בקדנציה הקודמת שלו הוביל טראמפ קו לעומתי לאיראן, ששיאו היה בפרישה מהסכם הגרעין ובחיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני. טראמפ גם הטיל על איראן סנקציות כלכליות משתקות, אך לא הלך עד הסוף ולא נכנע ללחץ הישראלי הכבד שהופעל עליו לתקוף את אתרי הגרעין.

גב יציב מוושינגטון

סוגיות אלה יצופו כעת ביתר־שאת משום שבארבע השנים שחלפו מאז, איראן התקרבה לפצצה, האיצה את תהליכי ההתחמשות האחרים שלה (בלוויינים, טילים וכטב"מים) והגדילה משמעותית את השפעתה באזור.

המערכה שמובילה ישראל כעת עיקְרה לא מעט מכוחה האזורי של איראן, בעיקר בלבנון ובעזה, אך לא סיכלה את שאיפותיה. סביר שאיראן תבקש לשקם את מוצביה הקדמיים שנפגעו ולצרף אליהם מוצבים נוספים. ישראל כבר הצהירה שלא תאפשר זאת, ותידרש לגב יציב מוושינגטון כדי שתהיה חופשיה לפעול התקפית גם ביום שאחרי המלחמה.

תוכנית הגרעין תדרוש טיפול שונה. טראמפ וסביבתו הצהירו לא פעם בחודשים האחרונים שלא ישובו למדיניות הסנקציות, ובישראל מעוניינים לראות איום צבאי אמין שיונח מחדש על השולחן.

בהתחשב במצבו של הפרויקט האיראני, זאת תהיה הזדמנות כמעט אחרונה לבלום אותו, וזה עשוי גם להיות נדבך משמעותי במורשת של טראמפ כמי שמנע פצצה ממשטר האייתוללות.

כדי שזה יקרה, יידרש תיאום עמוק בין ירושלים לוושינגטון. בנימין נתניהו התפלל לניצחון טראמפ, אף שיחסיהם רחוקים מלהיות חמים כבעבר.

לרון דרמר, איש הקשר שלו לממשל הרפובליקני, תהיה עבודת שימון ושיפוץ כדי לצמצם חריקות שבוודאי יהיו. למשל, סביב כוונתו הצפויה של טראמפ לחדש את המאמצים להשיג מגה־עסקה בין ישראל לסעודיה, שמחיר־האגב הבלתי נמנע שלה יהיה בזירה הפלשתינית.

שיכוך כאבים בבית הלבן

ממשל טראמפ ישכך בוודאי לא מעט מכאבי הראש בירושלים - את הקפאת אספקת החימושים הכבדים ואת הסרת האיום באמברגו על מכירת נשק, למשל, וכמובן את החשש מפגיעה בישראל בזירות משפטיות ודיפלומטיות שונות.

אולם איכות הקשר תושפע גם מהאנשים שיאיישו את עמדות המפתח – בעיקר שרי החוץ וההגנה, ראש הסגל והיועץ לביטחון לאומי – כשהתקווה היא שמייק פומפאו ומרקו רוביו, אוהדי ישראל, ימלאו את חלקם. זה יאפשר לגשר חלקית על חסרונו של ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ, שהיה האיש הדומיננטי ביותר בממשלו הקודם ואדריכל הסכמי אברהם.

עוד קודם לכניסתו של טראמפ יהיו לג'ו ביידן עשרה שבועות של ניסיון אחרון להותיר חותם במזרח התיכון.

בישראל חוששים שינצל את שלהי הקדנציה שלו כדי לנקום בנתניהו, אך סביר שדווקא ההפך הוא הנכון: משוחרר משיקולי קמפיין של סגניתו, יוכל הנשיא - שהגדיר את עצמו לא פעם כ"ציוני" - לנסות לקדם הסכם להפסקת אש בלבנון, ואולי גם לחדש את המגעים לעסקת חטופים בעזה.

הצלחתו בשני מאמצים אלה היא גם אינטרס של יורשו, טראמפ, שיוכל להיכנס לבית הלבן עם דף חלק - בלי להידרש לצלול היישר לכאב הראש של המלחמות הבלתי נגמרות שישראל מתעקשת לנהל.