בסיפורו של מתקן הכליאה בשדה תימן ניתן לזהות את הקושי של צה״ל ומערכות המדינה האחרות מול היקף האתגרים שניצבו בפניהם במלחמה, כמו גם את האדישות ואוזלת היד של הדרג המדיני והביטחוני הבכיר מול תמרורי אזהרה מהבהבים.
אתמול (שני) התפוצץ הסיפור עם עיכובם של תשעה חיילי מילואים בשל חשדות להתעללות חמורה במחבל שהיה עצור במתקן, ובמהומות שפרצו בעקבות כך, במהלכן חברי קואליציה הנהיגו הסתערות על בסיסי צה״ל בדרום ובמרכז.
שדה תימן הוא בסיס צבאי שהוקם לצורך קליטה של עצורים עזתים מהמלחמה בעזה, חקירתם הראשונית ומיון אל מתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. ריבוי העצורים גרם לכך שהמתקן תפקד בפועל כבית כליאה קבוע. בעקבות פרסומים בכלי תקשורת זרים על פגיעה במחבלים העצורים במקום, הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה בדרישה לסגירת המתקן.
עוד בטרם נדרש בג״ץ להכריע בעתירה, מסרה המדינה בתגובתה כי העצורים במקום יפונו למתקנים באחריות שב״ס וכי המתקן חרג מייעודו המקורי, מה שימנע הפרה של זכויות העצורים במקום. לפי הודעת המדינה, רובם המוחלט של העוצרים במתקן הועברו למתקני שב״ס.
הרבה מחבלים, מעט מקום
כבר בתחילת המלחמה נאלץ צה״ל להתמודד עם כמויות גדולות של מחבלים שנעצרו ונתפסו, בקרבות בעוטף בתחילה ובמהלך התמרון לאחר מכן. הם הועברו למתקן כליאה בשדה תימן, שם כאמור היו אמורים להיחקר ולהיות מממוינים למתקני כליאה באחריות שב״ס. באותה העת, החל צה״ל גם במבצעים עצימים נגד הטרור ביהודה ושומרון, ובתוך כך גם ערך מבצעי מעצרים רחבי היקף. בתי הכלא של שב״ס התמלאו לגמרי, והמתקן בשדה תימן החל ומשמש כמתקן כליאה של קבע שלא בהתאם לייעודו.
ב-11 במאי פרסמה רשת סי.אן.אן תחקיר שהתבסס על עדות של עובד במקום ועדויות של העצורים ששוחררו. התחקיר טען כי במקום מתקיימים תנאים לא ראויים, שגרה של הכאת עצורים, ואי מתן טיפול רפואי הולם. בתחקיר אף נטען כי האזיקה הארוכה באזיקוני פלסטיק, הובילה לקטיעת איברים אצל עצורים. רופא שעבד במקום העביר מכתב ובו טענות דומות לשר הביטחון, שר הבריאות והיועצת המשפטית לממשלה. המכתב התפרסם בעיתון הארץ בתחילת חודש אפריל.
ב-28 במאי חשפה הפרקליטה הצבאית הראשית כי מתקיימות חקירות בנוגע לאירועים שהתרחשו בשדה תימן. ״עד כה נפתחו כשבעים חקירות מצ"ח בגין אירועים שהעלו חשד לעבירות פליליות. במסגרת חקירות אלו נמנות גם הטענות שהועלו ביחס לתנאי הכליאה במתקן המעצר ׳שדה תימן׳, ולמותם של עצורים תחת משמורת צה"ל. אנו מתייחסים לטענות אלה ברצינות רבה, ופועלים לבירורן״, אמרה בכנס לשכת עורכי הדין האלופה יפעת תומר-ירושלמי.
תקציבים עברו
בעקבות תחקיר זה, ושורה של תחקירים נוספים בכלי תקשורת בינלאומיים, ב-23 למאי הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה להפסקת השימוש במקום כמתקן כליאה. בתגובת המדינה שנמסרה בתחילת חודש יוני, נכתב כי התקבלה החלטה לפנות את העצורים מהמקום, להחזירו לשימושו המקורי כמתקן כליאה וחקירה ראשוני ולהקים ועדה לבחינת תנאי העצורים.
היעדר מקומות הכליאה, בעקבות ההיקף הנרחב של המעצרים ביו״ש ובמהלך הלחימה בעזה, כבר היה ניכר עוד בטרם התגלגלו הדברים לפתח ביהמ״ש. כבר בחודש אפריל החליטה הממשלה על העברת 600 מיליון שקלים למשרד לביטחון לאומי לטובת הקמת מתקני כליאה נוספים, כאשר היעד שהוצב לשנת 2024 היה הוספה של כאלף מקומות כליאה. לטובת העברת התקציב, ביצעה הממשלה קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים.
לאחר ההחלטה של המדינה להחזיר את המתקן לשימושו המקורי, היא החלה בהעברת העצירים ממנו. בשל היעדר מקום, החל גם שחרור של חלק מהעצורים, כאלה שכביכול נשקפה מהם סכנה פחותה. בראשון ביולי עלה הנושא לכותרות כאשר שוחרר מנהל ביה״ח שיפאא׳. אז הטילו זה על זה את האשמה המשרד לביטחון לאומי, ובתוכו שב״ס, שב״כ, משרד הביטחון ורה״מ.
ניהול לקוי
גם סוגיית כוח האדם לשמירה של המחבלים הכלואים במקום עברה מיד ליד כתפוח לוהט, כאשר כל החלטה שנתקבלה בנושא נתפסה כבעייתית מקודמותיה. זימון חיילות ללא הכשרה מתאימה ספג ביקורת בעקבות החשש להטרדות מיניות כלפיהן, וכך גם זימון חיילים עורפיים שלא הוכשרו כביכול למשימת האבטחה הרגישה בבסיס. גם כאן הסוגיה הרגישה נתקלה בקושי אמיתי של צה״ל אל המציאות שהעמידה המלחמה בפניו.
נכון להיום, נותרו במקום עשרות עצורים בלבד.
סוגיה מדינית
סוגיית תנאיהם של העצירים נעשתה גם לסוגיה מדינית. כבר בחודש אפריל הסכימה הממשלה לאפשר לנציגים בריטים להגיע למתקני המעצר של המחבלים כדי לסקור את התנאים במקום. הפרסומים הבינלאומיים בנושא העלו והציפו את הסוגייה לעין העולמית. מאז המלחמה הופסקו ביקורי הצלב האדום במתקני הכליאה הישראליים, והלחץ על ישראל לשנות את המדיניות בנושא הלך וגבר. בתשובת המדינה לעתירה בנושא, מסרה בתחילת חודש יוני כי יוקם מנגנון חלופי שיאפשר פיקוח בינלאומי על התנאים במתקני המעצר.
הערכה היא כי סירובה של המדינה לאפשר לצלב האדום, עומד במוקד כמה מההחלטות הבינלאומיות נגדה. רק היום אמרו גורמים מדיניים כי הערכה היא שבקרוב תודיע בריטניה על הטלת אמברגו נשק על ישראל, בין היתר בשל החלטה זו. בריטניה לכשעצמה לא מהווה ספק נשק מרכזי לישראל, אך גם בהינתן זאת מדובר בהחלטה בעייתית מאד למאמץ המלחמתי. בריטניה עסקה במשך חודשים בגיבוש חוות דעת משפטית לגבי המשך העברת הנשק לישראל, ועם עליית ממשלת הלייבור במדינה נראה שהפור נפל, והממלכה הבריטית תקבל את ההחלטה להפסיק בהעברת הנשק.
החשש המרכזי הוא שהטפטוף יעשה לצונאמי, וישראל תמצא את עצמה בעיצומה של מערכה גורלית ללא גישה לציוד חיוני. לצד ההחלטה האמריקנית לבלום העברת פצצות גדולות, בהולנד הכריע ביהמ״ש נגד העברת חלקי חילוף של מטוסי f-35 לישראל בשל פסיקת האג. צווי המעצר נגד מדינאים ישראלים מצד בית הדין הבינלאומי הפלילי (ICC), הכרעה נגד ישראל בבית הדין הבינלואמי לצדק בהאג (ICJ) בסוגיית השליטה בשטחים, התיק המתנהל באותו הטריבונל בסוגיית המלחמה בעזה, כולם מעידים על שמיים מתקדרים בזירה יחסי החוץ של ישראל . להם בוודאי לא יועילו הקולות בממשלה והכנסת נגד חקירת החשדות למעשים חמורים במקום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו