מה הנזק ומה עומד לזכותנו? כל מה שצריך לדעת על "הרשימה השחורה" של האו"ם אליה ישראל צורפה

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הודיע אמש (חמישי), כי ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" שבה מופיעות "מדינות שהורגות ילדים". זו הפעם הראשונה שצבא של מדינה דמוקרטית נכנס לרשימה הזו - ובירושלים חוששים מהשלכות מיידיות על סיוע צבאי מהעולם.

הדו״ח מתייחס לישראל ולפלשתינים לגבי התקופה שבין ינואר לדצמבר 2023 וכולל פרקים על איזורי סכסוך נוספים, בהם פועלים צבאות וארגונים חמושים ולא מדינות. כך למשל, בשנה שעברה נכנס לרשימה צבא רוסיה כצד במלחמה באוקראינה.

בדוח שסיכם את שנת 2022, האו"ם ציין וייחס לישראל הפרות חמורות נגד אוכלוסיית הילדים הפלשתינים. בין השאר דווח בו על מקרים בהם כוחות ישראליים ניסו לגייס ילדים כמודיעים. יתרה מכך, כך טוען האו"ם בדוח, אושרו מעצרים של ילדים פלשתינים וכן צוינו הרוגים ופצועים בהתקפות על בתי ספר ובתי חולים. בנוסף, טען האו"ם בדוח כי היו מקרים של מניעת סיוע הומניטרי לעזה.

בטווח המיידי צירוף ישראל לרשימה השחורה של האו"ם יוביל בפועל להקמת מנגנון בקרה ודיווח ייעודי ותחילת פעילות על ידי קבוצת העבודה של מועצת הביטחון של האו"ם ביחס לישראל.

הדוח עצמו לא יזכיר את ישראל ולא את צה״ל אלא ישתמש במונח הגנרי כוחות הביטחון הישראלים. השלכותיו נעות מנזקים ברמת התדמית ושמה של המדינה, לצד כלים לניגוח עבור מי שמחכה לישראל מעבר לפינה. עם זאת עומדת לצד ישראל הזכות על שיתוף הפעולה עם האו"ם שמעיד על כך שלישראל אין מה להסתיר. 

חברה לא מחמיאה בלשון המעטה

ברמת הנזק התדמיתי, מדובר בכתר שישראל תעדיף שלא יונח על ראשה, של הדמוקרטיה הראשונה שנכנסת לרשימה השחורה. יחד עם רוסיה, אפגניסטאן, תימן, סוריה, קונגו וארגוני טרור כמו דעאש, אל קעידה, אל שבאב ובוקו חארם.

מבחינת הנזק באו"ם, הדוח נתפס בקרב המדינות החברות כבעל חשיבות והחשש הוא שהמדינות המבקרות את ישראל, בפרט מאז פרוץ המלחמה מול חמאס, ישמחו לצטט מתוכו ולהשתמש בו כתחמושת בדה לגיטימציה נגד ישראל.

לישראל עומדת הזכות על כך ששיתפה פעולה עם שליחת האו"ם לטיפול בילדים באזורי סכסוך, וירג'יניה גמבה. ישראל לא סירבה להעברת מידע, וזה לכאורה עשוי לתרום לה מעצם העובדה שזה מעביר מסר ברור שלישראל אין מה להסתיר.

גמבה ביקרה בישראל בדצמבר 2022, וגם פגשה את הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי. בישראל ייחסו לביקור חשיבות רבה, מה שמעיד על חשיבות הדוח בעיני משרד החוץ וכן על מהות הקשר בין ישראל לאו"ם שהיה ב-2022 טוב לאין שיעור לעומת התקופה כיום. 

ברמה האופרטיבית, ⁠אחרי שמדינה נכנסת לרשימה השחורה מוקם מנגנון MRM - monitoring report mechanism - שמטרתו פיקוח ומעקב שבמסגרתו יתפרסמו דוחות ייעודיים לקבוצת העבודה של מועצת הביטחון של האו"ם (Children and Armed Conflict - CAAC). קבוצה זו תנהל דיונים ייעודיים על ישראל בנושא הרג ילדים - ותוכל להעביר למועצת הביטחון של האו"ם המלצות לקראת החלטות שיתקבלו נגד ישראל.

כדי לצאת מהרשימה השחורה תצטרך ישראל לעמוד בדרישות שיוגדרו לה על ידי האו"ם, לרבות התנאים והקריטריונים שיבחר האו"ם.

צירופה של ישראל לרשימה עלול להשפיע גם על יחסים בילטרליים, עסקאות נשק, שיתופי פעולה ביטחוניים ועוד. כמו כן, הוא עלול לתת רוח גבית לכל יוזמות החרם והדה לגיטימציה נגד ישראל.

שגריר ישראל לאו"ם גלעד ארדן הגיב על ההודעה: "צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם. מי שנכנס היום ל'רשימה שחורה' זה מזכ"ל האו"ם, שמעודד ומתמרץ טרור ופועל מתוך שנאה לישראל. שיתבייש לו! החלטות המזכ״ל רק נותנות תקווה למחבלים לשרוד, מעודדות אותם לעשות שימוש בילדים לטרור ומאריכות את המלחמה".