אסון של פעם במאה: "הם עומדים שם מאובקים, בהלם, לא יודעים מה יעלה בגורלם"

לילה חם והררי יורד על העיר האדומה מרקש. בימים כתיקונם העיר העתיקה, שמשמה נגזר שמה של מרוקו כולה, מוכרת כאחד המקומות הצבעוניים החושניים והתוססים ביותר במרוקו. בירת התרבות הברברית של שבטי ההרים, האמז'ירים - האנשים החופשיים, בלשונם הציורית. אלא שרעידת האדמה שהתחוללה אמש מדרום למרקש הפכה את אופי העיר על פיו.

"האדמה רעדה בטירוף, הרבה נפלו על הרצפה או במדרגות ולא הצליחו לרוץ. רק כשעמדנו מתחת לכיפת השמיים מחוץ למלון, התחלנו לחפש את האנשים ולראות שכולם בסדר"

"הרחובות מלאים בהריסות, הבתים כאן לא בנויים כמו באירופה והפגיעה בהרבה מאוד בתים קשה מאוד. למזלי, איש לא נפגע בריאד שאני מנהלת והוא עדיין עומד על תילו, אבל כל האזור מסביבנו די חסום למעבר כרגע. ממה שראיתי ושמעתי מאנשים פה בסביבה, יש עשרות אלפי אנשים שהבתים שלהם נפגעו או נחרבו כליל. לדעתי הלילה הם יישנו יחד עם עוד מאות אלפים בכיכרות של מרקש", אומרת זינאב, מנהלת אחד הריאדים בעיר העתיקה של מרקש.

לא מעוניינים בעזרה

נכון ליום שאחרי הרעידה, המרוקאים מסרבים לכל עזרה שמוצעת להם מבחוץ. מבחינתם, הרעידה הקטסטרופלית הזו היא עניין פנימי וכך יש לטפל בו. "אני לא יודעת מה יקרה עם כוחות החילוץ הבינלאומיים, אבל היום כבר פתחו את החנויות כדי שאנשים יוכלו לקנות אוכל, והצבא מאפשר העברת מצרכים לאנשים בעיר".

במדינה שבה יש שוטר או שניים על כל עשרה אנשים, קל מאוד לחוש את נוכחות כוחות הביטחון בכל מקום. תיירת ישראלית מתארת את ההתגייסות המיידית של כוחות הביטחון להגן עליהם לאחר רעידת האדמה. "היו כמה דקות של בלאגן, אבל מייד לאחר הרעידה התכנסנו בכיכר המרכזית, אז השוטרים הגנו עלינו ומאוחר יותר הם העבירו אותנו לכיכר אחרת נפרדת, פחות מלאה מהכיכר המרכזית של העיר, לשם הגיעו כל אלו שהבית שלהם נחרב, או כאלו שמפחדים מהרעידה השנייה. הם עומדים שם מאובקים, בהלם, לא יודעים מה יעלה בגורלם, ואז הם מתיישבים על הקרקע ומתחילים לאכול. ככה זה כאן, החיים נמשכים".

"כרגע קשה מאוד להעריך את מידת הנזק שרעידת האדמה גרמה לבית הקברות היהודי", אומר קובי יפרח, שעבר למרקש לפני כמה שנים, כדי לשקם את החיים היהודיים בעיר. "מחר נצא לאמוד את הנזקים ונראה מה בדיוק קרה".

24 שעות לפני כן מרקש חגגה את קיומה במלוא העוצמה. בכיכר ג'מע אל־פנה, מוזיקאים ומשביעי נחשים עוד ניסו להרוויח כמה דירהאמים אחרונים כשרעידת האדמה היכתה בעוצמה כבירה.

"מזל שלא הגענו לחדרים"

באחד ממאות בתי המלון הפרוסים בעיר התיירותית, משלחת של תנועת "איילים" ומנהלי אגפי הצעירים מכל רחבי הארץ סיימה את ארוחת הערב בבית המלון. עדיאל אלגי, מנהל אגף הצעירים מדימונה, סיפר: "אחרי הארוחה עמדנו ליד הלובי ודיברנו, יצאתי עם עוד ארבעה חברים מהמשלחת לכיוון חדרי השינה, המזל שלנו הוא שלא הגענו לחדרים, אחרת לא יודע מה היה קרה.

"פתאום היה רעש אדיר! זה נשמע כאילו משאית מתחילה לנסוע מעל המלון! כל הקומות העליונות מתחילות להרעיש מעליך, ופתאום דברים החלו לקרוס מסביב".

לא לכולם היה מזל. "האדמה רעדה בטירוף, הרבה נפלו על הרצפה או במדרגות ולא הצליחו לרוץ. רק כשעמדנו מתחת לכיפת השמיים מחוץ למלון, התחלנו להריץ ווטסאפים, לחפש את כולם ולראות שכולם בסדר. אחת החברות בקבוצה נלכדה מתחת לאיזו קורה. היא יצאה מזה ממש בנס. איזה בחור מקומי הגיע אליה וממש משך אותה החוצה מתוך ההריסות, שכל הזמן המשיכו לזוז. היא ממש נבהלה, לא הבינה מי זה ומי הוא, ואז הבחור הזה מזהה שהיא מישראל ושייכת למשלחת שלנו, הוא מביא אותה אלינו ומבקש מאיתנו כסף. אחת החברות הוציאה 20 דירהאם והוא צועק עליה: לא, תביאי 100! 100!", סיפר אלגי.

כוחות החילוץ הרשמיים נכנסו מהר לפעולה. "מהר מאוד נעמד לידנו שוטר והתחיל לשמור עלינו. האזור שנפגע מאוד היה השוק, שבאותה שעה היה מפוצץ ומלא תיירים כמו בכל יום שישי. ואז אתה שומע את הסירנות שועטות מרחוק לכיוון השוק, ואתה מדמיין שהאמבולנסים מגיעים, ואז אתה רואה איזה טנדר עלוב עובר לידך או אופנוע, ואתה מבין את ההבדל".

"ראינו בניינים שלמים שקרסו, ומדברים כרגע על כמה מאות הרוגים, אני חושב שיהיו הרבה הרבה יותר. האדמה רעדה בטירוף ואני חושב על כל הכפרים האלו שאתה עובר בדרך, אתה יודע, צריפי פחונים כאלו, שממש קשה להגיע אליהם… לנו כתיירים היה מזל, אף אחד מהקבוצה שלנו לא נפגע פיזית.

"אין כרגע דרך לצאת מכאן בטיסה ולחזור, ועכשיו ארגנו לנו מתחם מסודר יחסית לישון בו על הרצפה ליד המלון. אבל מאות אלפי המקומיים פשוט נמצאים כאן בכיכרות, עומדים עם מעט המיטלטלים שהצליחו לסחוב החוצה, ולא יודעים מה יעלה בגורלם. אנחנו הולכים לישון כמה שעות לאחר הלילה המטורף הזה, אבל כולם חוששים כאן מרעידות המשך ומרעידות משניות", חתם עדיאל אלגי את דבריו.