ברית הגנה בין ארצות הברית לישראל: יותר חסרונות מיתרונות

הסכם "ברית הגנה הדדית" בין ארה"ב לישראל, כחלק מהנורמליזציה עם סעודיה וכחלק מההסכם המשולש בין ארה"ב, סעודיה וישראל, מכיל הרבה יותר חסרונות מיתרונות, במיוחד כאשר הוא עלול לבוא על חשבון הבעיה העליונה של ישראל: מניעת הסכם גרוע/"הבנות" בין ארה"ב לאיראן, שיובילו את איראן בדרך הבטוחה לפצצה,  בזמן קצר.

השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, נמצא בוושינגטון, לפגישות עם בכירים בבית הלבן, לקראת החלטות קריטיות. על פי הפרסומים, שאושרו על ידי ראש הממשלה נתניהו, בסבב הנוכחי יתמקדו הפגישות בקידום "ברית הגנה הדדית מוגבלת" בין ארה"ב לישראל. שיחות על ברית אפשרית היו באוויר מספר פעמים בעבר, לאחרונה ב-2019 בתקופת הבחירות בישראל, נעלמו מאז, וכעת שוב חוזרים לקדמת הבמה בהובלת השר דרמר, שלא מסתיר את תמיכתו במשך יותר מעשור.

נראה שכעת השיחות עשויות להיות רציניות יותר, מכיוון שהן נקשרות לעסקה הרחבה האמריקאית-סעודית, בה מעורבת ישראל. העסקה כוללת גם שאיפה לקדם נורמליזציה, לה חשיבות עצומה כשלעצמה, בין ישראל לממלכה הסעודית. על פי מקורות שונים, דרישותיה העיקריות של ריאד הן: ערבויות ביטחוניות אמריקאיות המבוססות על הסכם הגנה הדדי כמו שיש לארה"ב עם יפן וקוריאה, בעיקר נגד תוקפנות איראנית; עסקאות נשק מתקדמות; אזור סחר חופשי בין המדינות; ועוד. ישראל יכולה לחיות עם הדרישות הללו, בהנחה שיתרונה הצבאי האיכותי יישמר.

הבעיה מתחילה כשמוסיפים למשוואה את דרישות "הגרעין האזרחי" של הסעודים. הסעודים מבקשים לא פחות מיכולת עצמאית מלאה שתאפשר להם לנצל באופן מסחרי את משאבי הטבע שלהם, כולל כריית אורניום והפיכתו ל"עוגה צהובה", המרתו לגז (UF6) והעשרתו לרמה הנדרשת לייצור מוטות דלק גרעיני לכורי כוח (ייצור חשמל), לשימוש עצמאי ולייצוא.

סדרי ההעדיפויות של ישראל

הסעודים דורשים את כל היכולות על אדמת סעודיה. הם מוכנים כנראה לקבל כל פיקוח, בקרה וניהול שיידרשו על ידי ארה"ב וסבא"א, כדי למנוע מהם להעלות בעתיד את רמת ההעשרה ולהשתמש באורניום המועשר לצרכים צבאיים. לישראל זה יהיה מסוכן מאוד וקשה לקבל את הדרישות הללו, אך לפי הפרסומים נראה כי צוותים של פקידים ומומחים ישראלים ואמריקאים, מחפשים דרכים "לרבע את המעגל".

לא שכחתי את הנושא הפלשתיני, הנדחף כרגע בעיקר על ידי ארה"ב, אבל סביר שהסעודים יצרפו אותו לרשימתם וישראל תצטרך לוותר במשהו גם בנושא זה כדי להשיג נורמליזציה. לישראל אסור להתבלבל מהן סדרי העדיפויות שלה. על הבכירים העוסקים בנושא במסירות יום ולילה, מוטלת האחריות למנוע אי הבנות אפשריות ולוודא שארה"ב מבינה שמניעת הסכם או הבנות גרועות לגבי תוכנית הגרעין האיראנית לא נדחקה לעדיפות נמוכה יותר, תוך החתירה להסכם עם סעודיה, או לברית הגנה עם ארה"ב. הנזק הפוטנציאלי מהטעות הוא חמור. יש קשר הדוק בין חלק ממרכיבי ההסכם הסעודי לבין הטיפול הנכון בתוכנית הגרעין האיראנית והדרך הנכונה היא לקשור אותם יחד ולהגיע למצב של win-win.

הדרישות הסעודיות מבוססות כמובן על התקדימים הרעים מהסכם הגרעין, שהעניק לאיראן לראשונה היתר ליכולות העשרה עצמאיות נרחבות ומו"פ צנטריפוגות מתקדם, על אדמת איראן. לכן אפשר להבין מהיכן נובעות הדרישות הגרעיניות הלגיטימיות של סעודיה, גם אם לא מסכימים אתן. לשיטתם, האיראנים, שהפרו כל אמנה והסכם שחתמו ורימו את העולם, קיבלו זכות להעשרה עצמאית, אז למה שהם לא יקבלו את אותו הדבר? אותו טיעון ישמש כמובן מדינות אחרות באזור כמו מצרים, האמירויות, טורקיה ואחרות. הבנת הטיעון הסעודי היא המפתח למציאת פתרון win-win. הישענות על הטיעון שאם לא יושג הסכם עם סעודיה, היא תקבל את היכולות ממדינות אחרות, העומדות בתור לקבל את המשאבים הסעודיים, אינה לגיטימית.

כאשר לכאוס נוספת שאיפה ישראלית לחתום על "ברית הגנה מוגבלת" עם ארה"ב, העסק מסתבך.

מהן החסרונות בברית ההגנה?

הבעיה המרכזית היא עצם הבקשה לברית. העלאת הצורך מעבירה מסר שלישראל חוסר אמון בכוחה וביכולתה להגן על עצמה בכוחות עצמה, ללא קשר לטקסט שייכתב במסמכי הברית, הכותרת לבדה יוצרת את עיקר הנזק.

נשיא עוין יוכל לנצל את הברית נגד ישראל, ויש דרכים רבות לעשות זאת. לא משנה מה יהיה הניסוח הסופי במסמכי הברית, היא תשבור בוודאות את ההבנה ההיסטורית הבלתי כתובה שישראל אינה דורשת שחיילים אמריקאים יבואו לעזרתה וימותו על אדמת ישראל. האמנה תכלול בוודאות משפטים הכוללים את המקרים בהם ייקרא כוח אמריקאי לפעול למען ישראל במזרח התיכון, גם אם יהיה מדובר רק במקיר קיצון, הנתונים לפרשנות. אין "חצי ברית", או "ברית מוגבלת". כדי להשיג את יתרונות הברית (ואין ספק שיש כאלה), היא תכלול משפט בנוסח: "התקפה על אחת מחברות הברית תיחשב כהתקפה על כל בעלות בריתה, על כל המשתמע מכך".

אבל הבעיה עמוקה בהרבה. סעיף 5 ( ARTICLE 5, בברית נאט"ו) הוא הרמה הגבוהה ביותר של ערבות ביטחונית הדדית שארה"ב יכולה להעניק לבעלות בריתה. לכן, אם ארה"ב, אפילו על פי פרשנות סעיף 5 הרחב, לא תגן על בעלות בריתה מנאט"ו אם הן יפתחו במתקפת מנע, אז "בוודאות לא תגן ארה"ב על אף מדינה אחרת, שתכולת הברית שלה קטנה מסעיף 5, כמו ישראל או סעודיה, אם הן יתקפו את איראן במתקפת מנע, לדוגמא. כך, ארה"ב לא תגן על ישראל אם היא תתקוף את מתקני הגרעין של איראן. ליתר דיוק, ארה"ב לא תהיה מחויבת להגן על ישראל גם אם תקבל את סעיף 5, וברור שישראל תקבל פחות. לכן, הצגת ברית כזו כמשפרת את חופש הפעולה של ישראל מול איראן, שגויה לחלוטין.

איראן תנהג באגרסיביות, עם או בלי ברית, ומכיוון שישראל לא מבקשת מארה"ב לבוא לעזרתה במקרה של תקיפה איראנית, על ידי שיגור כוחות אמריקאים, הברית תהפוך לחרב פיפיות ויש לה פוטנציאל פגיעה קשה בהרתעה הישראלית, על בסיס המסר העקיף, שישראל אינה סומכת על יכולותיה העצמאיות וזקוקה לתמיכת ארצות הברית. איראן תקבל את הרושם שישראל החליטה להצטרף לארה"ב ולהכיל איראן גרעינית, וכל עוד שהם לא יחצו "קו אדום", אשלייתי ולא חשוב, הם חסינים ובעצם ייכנסו לסטטוס של מדינת סף גרעינית. הטענה שעם הברית ישראל לא תאבד את חופש הפעולה שלה, כולל ההבנה שהיא יכולה לתקוף את איראן, בידיעה שארה"ב תבוא לעזרתה, היא שגויה וכל ניתוח הגיוני מראה בדיוק את ההפך. למרבה הצער, הברית רק תיתן לצה"ל ולדרג המדיני סיבה נוספת לא לתקוף את איראן, ולא לתקוף את התשתיות והמתקנים המסוכנים שחיזבאללה בנה על אדמת לבנון, כולל אלו המשמשים לייצור נשק מדויק, בתמיכת ובמימון איראן.

מבחינה מעשית, ארה"ב עשויה להגן על ישראל, כנראה לא אחרי מתקפת מנע, אבל זה תלוי מי יהיה הנשיא ומה יהיה סדר העדיפויות של ארה"ב באותו זמן. כשתרצה, תמצא ארה"ב את הדרך לצאת מהברית, כפי שקרה בטייוואן, למרות שזה לא הייתה ברית רשמית.

זו תהיה זו טעות חמורה לקשור בין ההסכם החשוב מאוד עם סעודיה בחתימה על ברית הגנה אמריקאית/ישראלית. ישראל תיראה מוזר מאוד כשתבקש מארה"ב הסכם הגנה, על מנת לקבל דברים שהיא רוצה ללא קשר להסכם. מדוע שארה"ב "תשלם" במטבע החתימה על הברית, כדי שישראל תסכים לעשות משהו שהיא רוצה בכל מקרה? מצד שני, ארה"ב חייבת את תמיכת ישראל עכשיו, יותר מאי פעם, כדי להעביר בקונגרס את ההסכם האמריקאי-סעודי, שהנשיא ביידן רוצה בכל כוחו, כך שישראל  תוכל לקבל את כל מה שהיא רוצה,  בלי ברית. למה לתת לארה"ב תחושה שזה המחיר שישראל מבקשת כדי לעזור לממשל להעביר את ההסכם הסעודי,  בקונגרס?

התמיכה האמריקנית בדרישות הישראליות, תהיה גם ללא ברית. החתימה על הברית, גם אם תכלול נושאים אלו במפורש, יכולה לערער את התמיכה בהם ולפתוח דיבייט בנימוק שאם יש ברית אין בהם עוד צורך, או לפחות ניתן לצמצמם/להחלישם. תועלה הדרישה שאין יותר צורך במזכר הבנות (MOU) חדש, רחב וארוך יותר, אין יותר צורך במימוש QME טוב יותר, אין צורך בהצבה מראש של מערכות אמריקאיות מתוחכמות ובהיקף רחב יותר על אדמת ישראל, אין צורך בשיתוף פעולה רחב ורגיש הרבה יותר במו"פ וטכנולוגיה ועוד.

קיימת גם סכנה, לא וודאית, של צמצום חופש הפעולה הישראלי בכלל, ומול איראן, רוסיה וסין בפרט, ללא קשר למה שכתוב בברית. קיום הברית מניע את ארה"ב להפעיל לחץ רב על ישראל למניעת הסלמה, כדי למנוע עימות שיחייב את ארה"ב להתערב. נכון שאפשר לכתוב בברית שישראל לא תצטרך להתייעץ או לקבל אישורים מארה"ב, אבל לפי טיוטות מהעבר יהיה כתוב במפורש שישראל תצטרך להתייעץ.

יש כמובן גם יתרונות בחתימת ברית, רובם מבוססים על הפרשנות, שהופכת  חלק מהחסרונות שהוזכרו, ליתרונות:

ההסכם יעביר מסר ברור שארה"ב עומדת מאחורי  ישראל, ופגיעה או תקיפה בישראל שקולה לאלימות נגד ארה"ב, לכן היא עשויה להגביר את ההרתעה וחופש הפעולה של ישראל  מול איראן, רוסיה וסין. חתימה על ההסכם יכולה לשדרג את יחסי ישראל-ארה"ב לשנים רבות קדימה ולכלול את הקונגרס, מראש, כחלק מהעסקה, בכך שהוא יאשר אותה בהצבעת רוב של 67 סנטורים, ואז יתכן שלא יהיה צורך לאשר מחדש את ההסדרים מדי שנה. מכיוון שהברית תניע את ארה"ב למנוע הסלמה, הם כנראה יתנו לישראל כמעט כל מה שהיא צריכה כדי למנוע עימות, שיחייב אותם להתערב.

מהניתוח עולה בבירור שחסרונות הברית גדולים בהרבה מיתרונותיה, לכן מומלץ שישראל לא תדחף לקדם את הברית בשלב זה, במיוחד לא כחלק ממהתשלום עבור התמיכה באישור העסקה הסעודית בקונגרס.

הדרך הנכונה והכמעט יחידה לקדם עסקה סעודית שתביא לנורמליזציה עם ישראל, תתגבר על בקשת ריאד למעגל דלק מלא ועצמאי על אדמת סעודיה, תוריד את ההסכם, או ההסכמות הגרועים עם איראן מהשולחן ותבטל את הצורך בברית הגנה בין ישראל לסעודיה, היא להתעקש ולהפעיל במלואו את מנגנון ה-snapback  נגד איראן.  על ידי החזרת כל סנקציות מועצת הביטחון של האו"ם, שהוסרו עם חתימת ההסכם ב-2015, כולל החזרת האיסור המוחלט על העשרת אורניום על אדמת איראן. דרישה אמריקאית כזו, גם אם לא תתקיים בשל התנגדות איראנית, תמשוך את השטיח מתחת לדרישות ההעשרה הסעודיות ותאפשר להתקדם לעסקה

סעודית-אמריקאית-ישראלית, ללא איום הגרעין מצד סעודיה וללא צורך בברית הגנה מסוכנת בין ארה"ב לישראל ותפתח פתח לפעולה ישראלית-אמריקאית משותפת נגד תוכנית הגרעין האיראנית.

תא"ל (מיל') יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) ופרופסור אורח בטכניון. בעבר שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המטה לביטחון לאומי (בפועל).