המשבר בין ארה"ב לישראל מתעצם, וגוברת ההערכה בוושינגטון שצריך להציל את ישראל מעצמה. אכן מדובר בהתערבות אמריקנית בענייני פנים של ישראל, שזו תופעה חריגה - אבל לא חדשה.
החשש של ארה"ב הוא לא רק עניין התיקונים המשפטיים, אלא גם ההתייחסות לפלשתינים ולאלימות ביהודה ושומרון. יותר מזה, האמריקנים מודאגים מכך שהמחלוקת הפנימית בארץ פוגעת בהרתעה הישראלית מול האויבים באזור, ובעיקר מול איראן.
יש יחסים מיוחדים בין ארה"ב לבין ישראל, ולכן ממשל ביידן חושב שמותר לו לדרוש מישראל יותר התחשבות בעמדותיו. הם זועמים על התבטאויות של שרים ושל ח"כים מהקואליציה, שפוגעים בארה"ב ואומרים שהנשיא, סגניתו ושריו לא מבינים מה קורה פה.
ההנחה של נתניהו מוטעית
ההנחה של נתניהו שארה"ב לא תרחיק לכת בלחץ שלה על ישראל, עקב הבחירות המתקרבות לנשיאות ארה"ב ב־2024, היא מוטעית. יהדות ארה"ב מסתייגת ממדיניות הממשלה, הן בעניינים המשפטיים והן בענייני הסכסוך הפלשתיני, והיא זו שלוחצת על ביידן לנקוט עמדות יותר ברורות כלפי ישראל.
ארה"ב מסתכלת על המחלוקת בין החלקים בקואליציה יותר מאשר על זו שבין הקואליציה לאופוזיציה. נתניהו הבטיח להם שהוא אוחז בהגה ושולט בעניינים, אבל בעיניהם הגורמים הקיצוניים יותר בקואליציה, סמוטריץ' ובן גביר, הם שמכתיבים את המהלכים. לכן הם לוחצים עליו להתמודד עימם ולמתן את מדיניות הממשלה, הן בעניינים המשפטיים והן בענייני הסכסוך הפלשתיני.
מאמר הפרשנות של תומאס פרידמן מייצג עמדה קיצונית יותר של הממשל כלפי נתניהו, אבל להערכתי הוא מעצים במידה מסוימת את הביקורת, כי הוא משתמש במושג "הערכה מחדש" - שפירושו היה פגיעה באספקת הנשק האמריקני לישראל, כפי שהיה ב־75'.
העמדות האחרונות - איתותים לנתניהו
בשלב הזה, מורת הרוח של ארה"ב עלולה לבוא לידי ביטוי פחות ביחסים הצבאיים והביטחוניים ויותר בתחומים המדיניים, בעיקר בהגנה על ישראל במוסדות בינלאומיים של האו"ם וסוכנויותיו.
כל העמדות האמריקניות האחרונות מהוות איתותים לנתניהו כי הוא צריך לשנות את המדיניות שלו, כי אחרת המשבר יחמיר. לכן מה שצריך לעשות, בייחוד על רקע ההתעצמות הגרעינית של איראן, זה להתחשב יותר בעמדות האמריקניות, פחות להשמיע ביקורות מופרכות כלפיהם ולמתן את אותם הנושאים החשובים להם.
אבל אלו לא רק ענייני הפנים שמפריעים לממשל בארה"ב, אלאגם ההתנהלות ביהודה ושומרון. הם חושבים שהממשלה לא טיפלה כראוי בפרעות היהודיות בחווארה ובתורמוס־עיא, הבעייתית יותר, מכיוון שיש בה תושבים רבים שהם אזרחים אמריקנים.
נכון שההתבטאויות האחרונות של ארה"ב יכולות להישמע כתמיכה במחאה, אבל זה נוגע הרבה יותר ליחסים שבתוך הקואליציה ולדרישה מנתניהו שישתלט על הגורמים הקיצוניים ויכתיב להם את המדיניות - ולא להפך.
פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארה"ב באוניברסיטת בר־אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון