בסוף השבוע ביקר בבירת ארה"ב, נרנדה מודי, ראש ממשלתה של הודו. הוא התקבל בוושינגטון כאורח רשמי ורם מעלה. זאת למרות שאניני הטעם במפלגתו של ביידן, סולדים מאוד ממנהיגה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם. לשיטת מגלגלי העיניים הפרוגרסיביים, מודי הוא ספק דמוקרט שמדכא זכויות אדם – ביקורת שנשמעת מוכרת לאוזניים ישראליות.
בשל הטענות משמאל, ביידן עיכב חודשים ארוכים את המפגש עם המנהיג הימני. מה ששבר אותו היו האינטרסים. מודי, שנבחר לתפקידו בבחירות דמוקרטיות, לא משתף פעולה עם העיצומים המערביים על רוסיה ומהדק את קשריו עם סין - המדינה שלאחרונה נטל ממנה את התואר, המאוכלסת ביותר בעולם.
עם כל הכבוד להטפות המוסר הנאורות, אם ארה"ב - שכבר מתגוששת עם סין ומחרימה את רוסיה - תאבד את הודו, היא תמצא את עצמה בנחיתות עולמית. ואת זה ביידן לא יכול להרשות לעצמו. לכן, ממש כפי שהתהפך מול סעודיה, החל לחזר אחרי הודו.
"תחזיקו אותי שלא אעבור לסינים"
אפשר להניח שבלשכת ראש הממשלה בירושלים עוקבים מקרוב אחרי המשחק העולמי הזה, ומסיקים מסקנות. מזה שבעה חודשים ביידן ממדר את נתניהו ומחזק את יריביו הפוליטיים הבית. הגיע הזמן להפגין קצת שרירים או לשחרר בלון ניסוי – בלון סיני במקרה הזה, שיכול להשתלב היטב במעשיה שסיפר נתניהו שלשום בכנסת. זה הרקע, ככל הנראה, ל"תחזיקו אותי לפני שאני עובר לסינים', מצד נתניהו", או במילים פשוטות יותר: אם ביידן רוצה להתגאות בפניו אזרחיו על השגת אישור ישראלי לספק לאוקראינים כיפת ברזל, ואם הוא לא רוצה עוד פגיעה סמלית במעמד האזורי של ארה"ב - עליו לזמן לפגישה את ראש ממשלת ישראל. זה התרגיל שמנסה ירושלים בשתי היממות האחרונות.
בסוף ספטמבר ייצא נתניהו כרגיל לעצרת האו"ם. קשה להאמין שקודם לכן נתניהו יבקר בבייג'ינג – לא במקרה לשכתו נמנעת מלמסור תאריך לביקור המדובר בסין. מאידך, אם גם בסתיו הבא נתניהו עדיין יהיה פרסונה נון גרטה בבית הלבן, המפגש שלו עם שִי גִ'י פינג לא יתעכב הרבה.
לכן נראה שביקור נתניהו יתקיים אחרי החגים, ולכל הפחות לא בחודש הקרוב. מדי שנה בתחילת הסתיו מתקיימת ועידה טכנולוגית משותפת לשתי המדינות. הסביר ביותר שאליה ייצא נתניהו והיא תתקיים במועד הקבוע. אם האמריקנים יבינו את הרמז זה כבר תלוי בהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו