במלאת שנתיים ל"הסכמי אברהם" ניתן להתבונן בסיפוק בהתקדמות המהירה והשיטתית בבניית היחסים בין ישראל למדינת איחוד האמירויות, לבחריין ולמרוקו. ההסכמים צלחו גם את האתגרים שהמציאות הישראלית - הפוליטית והביטחונית - הציבה בפניהם, וקיומם הפך לחלק ממציאות חיינו.
הפוטנציאל הגלום בהם רחוק ממיצוי, והוא אף גדל עם ההזדמנויות שנוצרו בעקבות התחממות היחסים עם טורקיה ועל רקע האתגרים הכלכליים העולמים. למרות התמונה האופטימית, חיוני להשקיע מאמצים כדי לחזק את מסגרת "הסכמי אברהם" ולהרחיבה, וכן כדי למנוע מאיראן להשפיע לשלילה על מגמת ההתקדמות.
בנוסף למהלכים בתחום הביטחוני ולהתקדמות בתחומי הכלכלה והמסחר, ראוי כי הדרג המדיני בישראל ישקול גם את הצעדים הבאים:
ראשית, חיזוק מעגל השלום והרחבתו. חשוב להזמין את סודאן וצ'אד (שמקומה בין מדינות "הסכמי אברהם" נפקד שלא בצדק) לקחת חלק בכל פורום וקבוצת עבודה. חשוב שגם הן יוכלו ליהנות מפירות השלום ומהחלטתן לקיים נורמליזציה עם ישראל. שאם לא כן, אפשר שייווצר מומנטום שלילי, עד כדי פרישה - מוצהרת או שקטה - מההסכמים. יהיה בכך כדי לעודד מדינות נוספות להצטרף.
שנית, הכרה בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית. הגם שישראל לא נתנה כל התחייבות בקשר לכך, זוהי ציפייה מובנת מצד מרוקו, במיוחד לאחר שארצות הברית ומדינות נוספות רבות הודיעו על הכרתן.
שלישית, פתיחת נתיב סחר יבשתי דרך ישראל (או ממנה) למדינות המפרץ. נתיב כזה יהיה יעיל וזול יותר מהנתיבים המשמשים כיום, הוא יניב רווחים כלכליים למדינות האזור וגם למדינות אירופה, שיוכלו ליהנות ממנו גם ליבוא וליצוא של כלי רכב, יסייע בקידום הסחר בין מדינות "הסכמי אברהם" ויתרום גם לכלכלה העולמית.
לא מובנים מאליהם
רביעית, האצת מיזמים משותפים לשיווק פתרונות לבעיות הדחופות בעולם בתחומי האנרגיה, המזון והמים, תוך מיצוי היתרונות היחסיים של ישראל ושל מדינות המפרץ.
חמישית, העמקה והרחבה של יוזמות בתחומי החינוך והתרבות כדי לחזק תפיסות עומק בעד השלום ולהחליש עמדות בדלניות ורעיונות אסלאמיסטיים קיצוניים. זהו מרכיב חשוב לביסוס השלום ברובד העממי, בין האזרחים והעמים, ולא רק בין המדינות והממשלות.
לא קל לעשות שלום. החתימה על ההסכמים היא חגיגית, מרוממת רוח וממלאת שמחה ואופטימיות. אך כמו בחיי הנישואים, הטקס הוא ההתחלה. עיקר המשימה הוא בימים ובשנים שאחריו. בנייתם של החיים המשותפים מחייבת להתייחס אליהם לא כאל מובן מאליו. נדרשות השקעה, יוזמה, יצירתיות והתחדשות מתמידות. כל הצלחה מחזקת את האמון והשותפות ועימם את האמונה בצדקת הדרך. החוויות המשותפות מוסיפות רגש ומזרימות אנרגיות חדשות לתהליך.
חרף התנודות הפוליטיות, "הסכמי אברהם" היו ונשארו בקונצנזוס. זאת לא רק בזכות יתרונותיהם בתחומי הביטחון, הכלכלה והטכנולוגיה, אלא משום שלפני הכל הם מבטאים את התקווה לשלום אמת, מתוך עוצמה וביטחון, ולעתיד טוב יותר.
המשבר באיראן מחריף: קריאות תיגר בפרלמנט והסכם אסטרטגי שעשוי להתבטל
לאחר מאמצים דיפלומטיים: בוטלה הדחת ישראל מארגון הסטודנטים הבינלאומי
פרסומת | יום פתוח באקדמית אחוה 18.3
ישראל העבירה מסר נגד אחיזת ארדואן בסוריה - שתקף: "לא ישיגו את מטרותיהם"
בישראל סבורים שחמאס לא יעמוד בהסכם: "יודע שהחטופים הם תעודת הביטוח האחרונה שלו"
הכותב שימש היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל בין השנים 2021־2017, היה מעורב במהלכים לכינון "הסכמי אברהם", עמד בראש משלחות ישראל לחתימה על ההסכמים והוא עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (lNSS) שליד אוניברסיטת תל אביב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו