במדריד מתקיים יומה השני של ועידת האקלים, שפועלת כדי להפחית את פליטת גזי החממה ולעודד את שיתוף הפעולה העולמי בעניין. משלחת ישראלית בראשות שר האנרגיה שטייניץ, מייצגת את המדינה. לקראת הוועידה, הוכן דו"ח של השירות המטאורולוגי, שחושף נתונים מדאיגים.
על פי הדו"ח, הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלסיוס מאז 1950 וצפויה לעלות בעוד כ-1.2-0.9 מעלות עד סוף שנת 2050, מה שאומר שצפויה עלייה של יותר משתי מעלות צלזיוס בתוך מאה שנים. בנוסף, צפויה עלייה בתדירות מספר הימים והלילות החמים בשנה, וירידה בתדירות הימים והלילות הקרים, מגמה קיימת שצפויה להימשך.
בנוגע ליובש, הדו"ח מעלה שתתרחש הפחתה בכמות מהשקעים של יותר מ-25-15 אחוזים עד סוף המאה. מגמת ההפחתה במשקעים קיימת ב-30 השנים האחרונות וצפויה להימשך. זאת לצד עלייה במספר הימים היבשים בשנה, מגמה קיימת שצפויה להימשך.
עוד בנושא:
• על סף בצורת? נובמבר השחון מאז 2010
• "ישראל מובילה בשימוש חוזר במים, זה פלא"
• ועידת האקלים: למרות השאיפות, הסכמי הסביבה סובלים מהיעדר אכיפה
על התייבשות מקורות המים, בדגש על הכנרת, נכתב בדו"ח כי צפויה עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי החום, צפויים אירועי שיא של משקעים, שינוי בפיזור המשקעים בפריסה הגיאוגרפית, ושינויים בתדירות, במשך ובעוצמה של אירועי משקעים – כמות גשם רבה שיורדת בזמן קצר יותר.
בנוסף לכל אלה, צפויה עלייה הדרגתית של פני הים התיכון. ההשפעות הצפויות על המגמות האקלימיות כוללות הערכות הנוגעות להתייבשות נחלים ובתי גידול לחים, פגיעה בעמידות המערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי היבשתי והימי ובשירותי המערכת האקולוגיות לרווחת האדם, שינוי דפוסי נדידת מינים, התגברות שכיחות של שריפות יער וחורש וחדירה והתפרצות של מינים פולשים.
האי בכנרת // צילום ארכיון: אי.פי
ומה באשר לבריאות הציבור? צפויה עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי חום, תופעה המחמירה במרחב אורבני צפוף ומכונה אי חום עירוני. מחקרים מראים שההבדל בין הטמפרטורה במרחב הפתוח לבין מרכז העיר יכול להגיע עד ל-9 מעלות צלזיוס. האקלים המשתנה מהווה גורם משמעותי ביותר גם בהתפרצות מחלות, למשל אלו המועברות על-ידי עקיצות חרקים (כמו קדחת מערב הנילוס, ד"ל). התפרצות המחלה בישראל הופיעה לאחר תקופה ארוכה של גל חום כבד.
עוד עלולים להתרחש עלייה בזיהום אוויר ומחלות נשימתיות בשל עלייה באבק, עלייה בלחץ נפשי והשפעות פיזיולוגיות הנובעות מעומס החום. בנוסף, אירועי מזג אוויר קיצוניים צפויים להגדיל תחלואה ועומס על בתי החולים. כמו כן, עלולה להתרחש פגיעה מוגברת בשכבות החלשות, ובייחוד בקרב נשים, ילדים, חולים ואוכלוסייה מבוגרת. מדינות אחדות צופות להתגברות האלימות במרחב הציבורי.
השפעות נוספות על משק המים ומשק האנרגיה הן ירידה במילוי חוזר של מקורות מים טבעיים, זיהום מקורות מים ועלייה במליחות מי תהום וירידה באיכותם, ירידה בפוטנציאל הפקת מים, צפויה הפחתה משמעותית בכמות המים באגן ההיקוות של הכנרת ושינויים במליחות מי הכינרת, עליה בביקוש למים, עלייה בצריכת אנרגיה ועלייה בתדירות הפסקות החשמל.