מאבקן של ישראל וארצות הברית במשטר האייתולות באיראן, ובפרויקט הגרעין שלו, תופס חלק נכבד מסדר היום החדשותי בארץ. אולם, אחד האיומים הפנימיים על המדינה כמעט ולא עולה לדיון, אף על פי שהוא גובה את חייהם של כ-50 אלף איראנים מדי שנה.
"איראן אמנם מתמודדת עם מתחים גוברים בזירה הביטחונית בינלאומית, אבל גם עם סכנה חמורה לא פחות, שמטלטל את המדינה - איכות האוויר הירודה ברחבי המדינה", אומר בשיחה עם "ישראל היום" עופר נידם, מומחה לניתוח תחום זיהום האוויר ומנכ''ל חברת Dusmit.
"מדובר בבעיה שהפכה לעניין קריטי בערים הגדולות", מסביר נידם. "זו כבר לא 'סוגיה סביבתית', אלא מקור למשבר כלכלי ובריאותי רחב היקף. הנתונים מצביעים על כך שהזיהום גורם לנזקים כלכליים שמוערכים בכ-12 מיליארד דולר בשנה, סכום שעשוי לטפס ל-20 מיליארד דולר בעתיד הקרוב".
העלויות הכלכליות הישירות אינן הפגיעה היחידה שגורם האוויר המזוהם באיראן. לדברי נידם, יש השפעות רחבות יותר לבעיית זיהום האוויר על העם האיראני: "זיהום האוויר משפיע על כל היבט בחיי היומיום של האיראנים. על פי נתוני משרד הבריאות האיראני, בכל שנה מתים כ-50 אלף איראנים כתוצאה מחשיפה לאוויר מזוהם. מעבר לכך, הזיהום פוגע בפריון העבודה ובמערכת הבריאות, כאשר עלויות הטיפול במחלות נשימה ומחלות כרוניות נוספות מכבידות על התקציב הלאומי".
"המצב מחריף עוד יותר בשל השימוש הגובר בדלקים מזהמים, שנובע ממחסור בגז טבעי ומסנקציות בינלאומיות המגבילות את יכולתה של איראן לייבא דלקים נקיים יותר, כגון גז טבעי", הוא מוסיף.
איך איראן הגיעה לכזה משבר בתחום הסביבה?
"המשבר הסביבתי באיראן הוא תוצאה של שנים של הזנחה ומדיניות לקויה. ניתן לראות כאן תמונה מורכבת של אתגרים פוליטיים, כלכליים וטכנולוגיים שמקשים על פתרון הבעיה. עם זאת, הניסיון העולמי מראה שאפילו במצבים מורכבים, שינוי אפשרי. כך, לדוגמה, בייג'ינג הצליחה להפחית את רמות הזיהום ב-35% תוך חמש שנים, באמצעות שילוב בין רגולציה קפדנית, השקעה בטכנולוגיות נקיות ושיתוף פעולה אזורי.
"במבט גלובלי, זיהום האוויר הוא גורם מוות מרכזי בעולם וגובה את חייהם של למעלה מ-8 מיליון איש מדי שנה. לפי ארגון הבריאות העולמי, העלויות הכלכליות של זיהום האוויר מגיעות לטריליוני דולר בשנה. באיראן, המשלבת בין שימוש בדלקים מזהמים כמו מזוט - שנחשב לאחד הדלקים המזהמים ביותר שקיימים - לבין תשתיות תחבורה מיושנות, ההשפעה הכלכלית מורגשת במיוחד. הפרדוקס הוא שבעוד איראן מייצאת דלקים נקיים יחסית למדינות שכנות, היא עצמה נאלצת להשתמש בדלקים מזהמים יותר, מה שמחריף את המשבר הסביבתי והבריאותי".
מה אנחנו יכולים ללמוד מהמשבר הזה ואיך אנו יכולים לפעול אחרת?
"המפתח להתמודדות עם משברים כאלו טמון בשינוי תפיסתי. במקום לראות את ההשקעה בסביבה כנטל כלכלי, יש להבין שזוהי הזדמנות לצמיחה ולחדשנות. הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב מעריכה כי כל דולר המושקע בבקרת זיהום אוויר מניב תשואה של כ-30 דולר בתועלות כלכליות, בעיקר דרך חיסכון בהוצאות בריאות ושיפור בפריון העבודה".
יש עוד מדינות במצב של איראן?
"כן בהחלט איראן אינה לבדה במאבק מול זיהום האוויר. במדינות כמו הודו וסין, שבהן התיעוש המואץ מוביל לזיהום כבד במיוחד, הנזקים הכלכליים עצומים. בהודו, למשל, העלויות הקשורות לזיהום אוויר נאמדות בכ-150 מיליארד דולר בשנה. בסין, המדינה המובילה בפליטות גזי חממה, הנזק הכלכלי הגיע לכ-900 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, מדינות מסוימות הצליחו להפחית את רמות הזיהום באופן משמעותי באמצעות מדיניות סביבתית מתקדמת. דרום קוריאה היא דוגמה בולטת לכך: מאז 2015 הצליחה המדינה לצמצם את רמות הזיהום בממדים שונים ב-38% ולהפחית את מספר ימי הזיהום מ-60 ל-10 בלבד בשנה – זאת בזכות מדיניות ארוכת טווח ושיתוף פעולה בין הממשלה, התעשייה והציבור.
"כדי להתמודד עם משברים דומים יש צורך ביישום פתרונות רב-תחומיים. מעבר לאנרגיות מתחדשות, כמו אנרגיית שמש ורוח, יכול להפחית את התלות בדלקים מזהמים ולייצר מקורות אנרגיה יציבים וזולים יותר בטווח הארוך. שיפור התחבורה הציבורית, כולל השקעה ברכבות חשמליות ואוטובוסים ירוקים, יכול לצמצם את פליטת המזהמים בערים הגדולות ולשפר את הניידות העירונית. בנוסף, חינוך ציבורי והעלאת מודעות לנזקי הזיהום יכולים לעודד שינויים בהרגלים יומיומיים, כמו שימוש מופחת ברכב פרטי ומעבר לאפשרויות תחבורה ידידותיות לסביבה".
"ישראל נותרת מאחור"
נידם גם התייחס למצבה של ישראל בכל הנוגע לזיהום אוויר וציין כי יש הרבה מקום לשיפור. לדבריו "בעוד העולם מתקדם לעבר פתרונות ירוקים יותר, ישראל נותרת מאחור בשל לחצים כלכליים ופוליטיים. עם זאת, כפי שמדינות אחרות הוכיחו, השקעה בסביבה יכולה להיות מנוע צמיחה כלכלי משמעותי – ולספק עתיד בריא יותר לדורות הבאים... בסופו של דבר, ההתמודדות עם זיהום האוויר היא לא רק עניין של בריאות ואיכות חיים, אלא גם מבחן ליכולתן של מדינות ומעצמות להתאים את עצמן לאתגרי המאה ה-21. הצלחה בתחום זה עשויה לא רק לשפר את חיי האזרחים, אלא גם לפתוח הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה אזוריים וגלובליים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו