המפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר בישראל הוא מפעל הפוספטים "כיל רותם" (לשעבר רותם אמפרט) - כך עולה ממדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, המציג את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית.
הניקוד למפעל, שבבעלות "החברה לישראל" ו"ICL גרופ", עלה ב־3% ביחס לשנת 2020. הניקוד הגבוה נובע מכמות פליטות והעברות לסביבה, כמו גם בשל צו מנהלי מ־2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית וחריגה בפליטות מזהמים לאוויר.
הניקוד השלילי נובע גם מאירועים מ־2019, שכללו הפרות תנאי היתר הפליטה, אי־הגשת מסמכים ואי־דיווחים במועד, וכן מאירועים נקודתיים.
מדד ההשפעה הסביבתית, המתפרסם זו השנה ה־11, בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 45 חברות ציבוריות ו־123 מפעלי תעשייה גדולים. המדד מספק מידע השוואתי על הביצועים ועל הסיכונים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה ושל המפעלים שבבעלותן. לפי שיטת הניקוד, שהוכן בסיוע חברת DHVMED, ככל שהדירוג גבוה יותר - כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר.
דרושה אכיפה
במקום השני עם הניקוד הסביבתי השלילי ביותר דורג מפעל בז"ן (בתי זיקוק לנפט), עקב הליכי אכיפה מ־2021 בגין חריגה בפליטות מזהמים לאוויר, וכן בגין דליפת בנזן בעת ריקון מכל ב־2020.
למפעל יש מראש ניקוד גבוה, הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה, ובמהלך 2021 ניתנו לו התראות על הפרות בנושאי חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי וחריגות בהזרמות לים.
המפעלים הבאים במדד: פז בתי זיקוק אשדוד, כרמל אולפינים, אלקון מרכז מיחזור נאות חובב, לווייתן, שפד"ן, גדיב, חברת חשמל לישראל - אורות רבין, ומט"ש רהט.
בצמרת דירוג ההשפעה הסביבתית של החברות הציבוריות, שבבעלות ישירה או עקיפה של כלל האחזקות, דורגה ICL גרופ (מבעלות כיל רותם, כאמור). זו נמצאה במגמת שיפור ב־2021 ובמגמת עלייה בדירוג בשנים 2020-2018, שמשמעותה השפעה סביבתית גדולה יותר. אחריה בדירוג החברות הנסחרות: אלקטרה, בז"ן, ג'נריישן קפיטל, חברת חשמל לישראל, החברה לישראל, אלקון, פז חברת נפט, מקורות ושיכון ובינוי.
"עבודה יומיומית"
לדברי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, "בזכות המדד מקבלים המשקיעים בחברות תעשייתיות - המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה, החסכונות וההשקעות - כלי משמעותי לניהול סיכונים. התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות - הפסדים שעלולים להקטין את כספי החיסכון שאמורים לשרת את כולנו בגיל פרישה".
מאיגודן נמסר בתגובה: "איכות סביבה עושים בעבודה יומיומית, ולא דרך דוחות מונפצים. גם בפעם הקודמת היה פרסום כוזב, אנשי משרד איכות הסביבה נאלצו להתנצל לאחר שנחשפו לנתוני האמת - ודירוג איגודן שופר ועודכן בכ־50% לאחר התייחסותנו העניינית והמנומקת".
בז"ן הגיבו לדו"ח המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה ומסרו: "קבוצת בז"ן מובילה מדיניות של מעבר אחראי לאנרגיה נקייה וחדשנית, לצד אספקת בטחון אנרגטי ושמירה על המשך אספקת מוצרים חיוניים למשק הישראלי. במסגרת יישום האסטרטגיה שלה, בזן משקיעה בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום מימן נקי לתחבורה, מחזור וטיפול בפסולת פלסטיק".
עוד אמרו כי הקבוצה רתומה למאמץ להפחתת פליטות פחמן והיא מגבשת בימים אלה תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות הפחמן בכלל שרשרת האספקה שלה.
"בנוסף, בז"ן חתמה לאחרונה על הסכם לרכישת חשמל ירוק, במסגרתו כ-50% מצריכת החשמל הממוצעת, החל משנת 2026, יהיה ירוק ויחסוך כ-25 אלף טון פליטות של פחמן דו-חמצני לאוויר בשנה. במסגרת פעילותה בתחום ה-ESG, הקבוצה הרחיבה את בסיס הדיווח שלה בהתאם לסטנדרטים גלובליים, שיכלול התייחסות להתנהלותה בתחומי הסביבה, אקלים ומים, אנרגיה, אימפקט חברתי וממשל תאגידי. קבוצת בז"ן תמשיך ליישם מדיניות אחראית, זאת לאחר שהשקיעה כ-2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96% מפליטות המזהמים".
מאשימים את הממשלה
גם התאחדות התעשיינים הגיבה על פרסום המדד הסביבתי והדגישה כי הממשלה מעדיפה להפנות אצבע מאשימה לתעשייה במקום "לטפל בגורמי הזיהום המשמעותיים - שריפת פסולת לא חוקית ותחבורה".
"הממשלה מפנה אצבע מאשימה לתעשייה, למרות שהיא יודעת שמדובר רק חלק קטן מהמקור לפליטות, במקום לטפל בגורמי הזיהום המשמעותיים האמיתיים - שריפת הפסולת הלא חוקית והתחבורה - 35% מהנזק הסביבתי כיום מגיע מהתחבורה, כ-33% מייצור חשמל, וכ-10% ממפגעי פסולת חקלאית ומשקי בית".
עוד אמרו: "אם הממשלה באמת מעוניינת לשפר את איכות הסביבה, היא מוזמנת להקים תשתית תחבורה ציבורית ולסייע לחברות תעשייתיות בחיבור גז טבעי על מנת להפחית את הזיהום וגישה לאנרגיות ירוקות שהתשתית להם בישראל דלה. כמו כן על הממשלה לזכור כי התעשייה הישראלית היא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של המשק הישראלי ומייצרת מאות אלפי מקומות עבודה ויש לשמור עליה, לצד השקעה ממשלתית בטכנולוגיות ירוקות לשיפור איכות הסביבה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו