השבוע אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה סדרת תיקונים שהגיש שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל לחוק צער בעלי חיים.
על רקע בעיית האכיפה הקשה של חוק צער בעלי חיים ביישובי המיעוטים, הקים השר אריאל צוות מיוחד בראשות מנכ"ל הרשות להסדרת הבדואים בנגב יהודה בכר. על הצוות להגיש לשר תוך שבועיים תוכנית עבודה מסודרת להתמודדות ואכיפת החוק במועצות הבדואיות בדרום. "אמרתי שאנהג באפס סובלנות כלפי פגיעה והתעללות בבעלי חיים - זוהי לא סיסמה", הדגיש אריאל.
״לצערי גיליתי שמצב אכיפת חוק צער בעלי חיים ביישובי המיעוטים הוא בעייתי. במהלך הסקירות האחרונות שקיבלתי בנושא - הן מגורמי המקצוע במשרד והן מהעמותות העוסקות בתחום - הבנתי שלצד הגברת האכיפה באופן כללי יש לשים דגש מיוחד על יישובי המיעוטים, ועל כן דרשתי ממנכ"ל הרשות להסדרת הבדואים בנגב להגיש לי תוכנית עבודה סדורה להתמודדות עם המצב בשטח וכלים לשיפור", הוסיף.
בנוסף, שר החקלאות סיכם בשבוע שעבר עם גורמי המקצוע במשרד - על רקע סיור שקיים ביום שלישי שעבר בגולן ובגליל - כי ראש המועצה האיזורית גולן אלי מלכה, המשמש גם כיו״ר פורום ראשי הרשויות גליל מזרחי, יקים כלביות בגולן שישמשו גם את היישובים הדרוזים באזור, וכמו כן יקדם מול ראשי הרשויות באשכול המזרחי בגליל הקמת כלביות בתחומן.
כמו במגזרים אחרים במדינת ישראל, גם במגזר הבדואי ובאזורי הפזורה קיימת תופעה של התעללות בבעלי חיים. תופעת הכלבים המשוטטים בולטת שם במיוחד ואחוזי הכלבים המעוקרים נמוכים מאוד. כתוצאה מכך נולדים עוד ועוד גורים בלתי רצויים, לחיים קשים ואכזריים ברחוב או להמתה בכלביות, במידה והם נתפסים על ידי הרשויות המקומיות.
ההערכה הרווחת היא כי מרבית הכלבים בפזורה לא רשומים ומספרם עשוי להגיע לעשרות אלפים - מה שמעלה חשיבות נוספת לדוח, שישים זרקור על כלבים שאין לרשויות שום מידע עליהם.
כך למשל מסמך בדיקה פנימית של משרד החקלאות בנוגע לפריסת הכלביות העירוניות שנחשף ב"ישראל היום" לפני כשנה, מעלה כי באזור הדרום אין אף תא לאזור שבו רשומים 12,233 כלבים. בנוסף, בכל האזורים הדרומיים לבאר שבע – אין אף כלביה עד לאילת (להוציא 24 תאים בכלביית דימונה).
ב-"תנו לחיות לחיות" מדגישים: "מגיעים לטיפולנו אלפי כלבים משוטטים שמגיעים מן הפזורה, רבים מהם עם אוזניים קצוצות וללא זנב".
יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות", אמרה בתגובה: "העמותה מחזקת את ידיו של השר אריאל שבחר לבחון לעומקו את הנושא, מתוך תקווה כי יימצא גם הפתרון המתאים. בין השאר אנו ממליצים על הכנת תכנית חינוכית בנושא, הקמת מרפאה ניידת בשיתוף ההנהגה המקומית ומבצע עיקור והחזרה של כלבים ללא חובת רישום. חשוב להדגיש שלטובת הכלבים, ובשל העוני של התושבים וחשדנותם כלפי השלטונות, מבצע כזה יכול להצליח רק במימון ממשלתי ובשיתוף הקהילות המקומיות".