בנק ישראל פרסם בחשאי תוכנית מהפכנית לקיצור שבוע הלימודים (ראשון עד חמישי), קיצור חופשת הקיץ, חופשות פסח וחנוכה, ובד בבד להארכת שנת הלימודים. במקום תוכנית הלימודים הרגילה בימי שישי כיום, בנק ישראל מציע הפעלת "שישונים" - מסגרות העשרה חיצוניות בימי שישי, אשר ההשתתפות בהן תהיה רשות, לא חובה.
בעיית היסוד של תוכנית "שישונים" היא שיישומה יחייב את פתיחת הסכמי השכר הקיבוציים של המורים, וכן העלאת שכרם של כל המורים בעלות של מיליארדי שקלים בשנה. לפיכך, לנוכח הגירעון העצום בתקציב המדינה והכורח לקצץ קרוב ל־20 מיליארד שקלים בהוצאות הממשלה, התוכנית אינה ניתנת לביצוע בשנת הלימודים 2020, ואולי גם לא בשנת 2021. כמו כן, תוכנית "שישונים" נותנת עדיפות לתלמידים ממרכז הארץ, וייתכן שגם להורים אמידים. בעיה נוספת עלולה לצוץ במשפחות שבהן שני ההורים עובדים בימי שישי.
הרעיון מאחורי התוכנית של כלכלני חטיבת המחקר של בנק ישראל הוא הפער הגבוה בין מספר ימי החופשה הנהוגים במערכת החינוך למספר ימי החופשה של ההורים בישראל - החופשות של המורים במערכת החינוך אינן מותאמות לחופשות של ההורים. כמו כן, קיים פער גבוה בין מספר ימי החופשה בארץ לבין זה בעולם. הסיבה לכך היא בעיה בסנכרון בין שבוע העבודה של העובדים במשק לבין שבוע הלימודים בבתי הספר.
כמו כן, מרבית כוח העבודה אינו עובד ביום שישי, אך הלימודים בבתי הספר ובגנים מתקיימים כסדרם. זאת ועוד, ימי חופשה רבים במערכת החינוך הם ימי עבודה בשאר המשק. לכך מתווסף מיעוט ימי החופשה השנתית של העובדים בישראל, בהשוואה למדינות המפותחות.
פער ימי החופשה כרוך בנטל כספי ישיר להורים העובדים ובעלויות משקיות עקיפות בתחומי פריון העבודה, ההוראה והרווחה. כדי לצמצם את פער ימי החופשה מפעילה הממשלה את תוכנית "בתי הספר של החופשים", המקטינה את הפער בכשישית.
תוכנית "שישונים" מציגה מודל עלות־תועלת, שמאפשר השוואה בין עלות הפעלת התוכנית - 630 מיליון שקלים - לבין הפסד התוצר הישיר למשק, שאותו היא מונעת, ואשר נע בין 520 ל־690 מיליוני שקלים.
בחינה נפרדת של מגזרי האוכלוסייה, הערבי, החרדי והאחר שאינו ערבי ואינו חרדי, מעלה כי לבתי הספר של החופשים אין כדאיות משקית. זאת בשל שיעורי התעסוקה השונים בין המגזרים. בשני המגזרים האחרים עלות התוכנית גדולה מהפסד התוצר שהיא מונעת.